ספרים על תפילה

פרשת שמיני – הקשר בין העופות הטמאות לי"ח ברכות

וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה: וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ: אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ: וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ: וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף: וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם: וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף:

הרב יהושע העליר זצ"ל ספרו דברי יהושע מבאר את י"ח עם הקשר לכל ברכה עם העוף הקשור לכך. אביא מדבריו על כך, וכך לשונו (פרק ב):

אמרו ז"ל (סוכה נה) אמר ר' אלעזר הני ע' פרים כנגד מי כנגד ע' אומות וכו' אמר ר' יוחנן אוי להם לעכו"ם שאבדו שאינן יודעין מה אבדו שבזמן שבית המקדש היה קיים מזבח מכפר עליהם כו' , וידוע מאמרם ז"ל תפילות כנגד תמידין תקנום … ואם כן איפה כמו שבקרבנות היתה כוונה שניה בהם לכפר על האומות ולתקן מצבם, כן בלי ספק כאשר יסדו אבירי הרועים אנשי כנסת הגדולה מערכת התפלה וברכותיה, כי הכינו אותה באופן שימצא בה רב התועלת גם לעודד חיל גוים … האומנם כי העופות המותרים קרובים ביותר להענין האלקי, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת שמיני דאתיין מסטרא דכיא, והמה מכוונים מול האומה הישראלית, עכ"ז גם אותן הנזכרים בתורה לא זז מחבבן, עם היותם מכוונים אל המון לאומים זולתינו, כמבואר במדרשי חז"ל, וכמו שכתב בתרגום יונתן (ראשית ט"ו) ונחתו אומיא עע"ג הינון מדמיין לעופא דכתיבי באורייתא. ועיין זוהר הקדוש ויחי באורך, ולכן תכון תפלתנו תקנתם וקיומם, וסדר עבודתינו תשלח פארות להכין גם אותם ולסעדם, כיד ה' הטובה לנבראיו, כאשר תעודד חיל הגוים המכוונים לעומתם, כי לעולם חסדו.

ואם תשים לב תשים לב להתחקות על הדבר בפרט, תמצא כי מספר ברכות התפלה של חול שהם י"ט אחר שנתקנה ברכת המינין, מכוונים המה לתקן ולהעלות ענין העופות הנזכרים בתורה אשר מספרן עולה גם כן י"ט.

… אחרי אשר באנו עד הלום, חובת העיון עלינו לחפש ולחקור שיקול הדברים והתיחסן זה לעומת זה. רצוני, ברכות התפילה עם העופות למערכותיהן … וכאשר נתתי את לבי לדרוש ולתור אחר הדבר הזה כי רב הוא, כי ראיתי כי נשתנה בתורה סדר המערכה של העופות בספר דברים מסדורו בספר ויקרא. … והנני ניגש אל המלאכה הגדולה הזאת ליחס ולכוון סדר המערכה של העופות".

אין זה המקום להביא את כל הספר, אך אביא בראשי פרקים את שם הברכה ולצידה העוף או העופות שמתייחסים אליה, בקצרה יחסית.

ברכת אבות – נשר (שבטבעו מגן על בניו, ונושאם על כתפיו)

ברכת גבורות – עזניה (לשון עז, למרות שזה לא הסדר שהוא השלישי לעומת פרס השני)

ברכת קדושות – פרס (מורה על מציאת מחצית הדברים "פרוס לרעב לחמך" שהוא במידת יעקב שהוא מידת חלקי שנקבצו בו מידות ההפכיות (אמצע חסד וגבורה זה תפארת), וסבת הסדר ששונה זה בגלל שהאבות הקדושים חלוקים במידותיהן: ימין (קו חסד אברהם) ושמאל (קו הדין יצחק) ואמצע (קו הרחמים ליעקב), ובסידורן יש שני סדרים, השתלשלות והנהגה. השתלשלות זה קודם עולם חסד יבנה ואח"כ לעבדו ולשמרו שזו הדין אולם לאחר שיצא העולם להשחת צריך ליצור את הרחמים. אולם בסדר ההנהגה הפרטית אחרי אשר רצה השי"ת לנהוג את עולמו בשלשה המדות האלה … הנה מצד חסדו יתברך להיטיב לרעים ולטובים היה מוחל לו, אולם שורת הדין עומד ניצב נגד למדה זו לאבדו כרגע בחטאו והרחמים מכריע בינהם. ומה שאצלנו בתורה זה סדר ההנהגה.

ברכת חונן דעת – דאה וראה (בחולין כתוב שראה איה ודיה שכולן אחת הן, וברכה זו מחולקת לתהילה ובקשה הוא דואה במחשבתו לרחוק, ראה הוא על הבקשה "וירא על כנפי רוח", ומאריך הרבה על הדבר)

ברכת התשובה – עורב שאנו צריכים לחזור למצב הקודם כעורב שנולד לבן.

ברכת בקשת הסליחה – בת יענה

ברכת הגאולה – תמחס, שחוטף וחומס שאר העופות, ואנו מבקשים שה' יריב ריבנו.

ברכת הרפואה – שחף שמורה על שנגוע או מנגע אחרים

ברכת השנים – נץ "יאבר נץ יפרוש כפיו לתימן" שרוח דרומית קשה מכולן.

ברכת תקע שופר – כוס – שדומה הוא לאדם ומתמלא הוא מחורבנן של ישראל ואנו מבקשים תיקונו ע"י שופר והנס.

ברכת השיבה – שלך ובדברים: ינשוף (ובויקרא מיוחס הוא על ברכת המינים,ומבאר באריכות על שאר העופות)

ברכת שמע קולינו – חסידה – היותה בציבור

ברכת העבודה – אנפה – שיקבל ברצון אישי ריח ניחוח כנגדו אנפת בי.

ברכת ההודאה – דוכיפת – שכרבלתו כפופה כמו שצריך בברכה זו לכפוף ראשו.

ברכת השלום – עטלף – יחוסו סוד כמוס ורומז לכך באורך והוא שונה מכל העופות שהוא גם יונק וגם מטיל ביצים.

 
דילוג לתוכן