ספרי אמונה

מבוא ללימוד י"ג עיקרי האמונה

יוסף: אבא שבת שלום, איני מבין את השיר יגדל …

רב משה: מה אינך מבין?

יוסף: בסוף השיר רשום "אלה שלש עשרה לעקרים”, מה אותם העיקרים ששרנו?

רב משה: אלו עיקרי היהדות שסדרם הרמב"ם.

יוסף: מדוע הם נקראים עיקרים?

רב משה: כי עמידת הדת תלויה בעיקרים הללו הרמב"ם בשביל לחזק את האמונה ולנטוע תקווה בלב ההמון הרחיב את העיקרים ומנה כמה ענפי העיקרים כעיקרים, כדי שלא יגיע יהודי לידי כפירה1.

יוסף: מאיפה אנו יודעים מהם העיקרים?

רב משה: עיקרי תורתנו נרמזו בתנ"ך ובדברי חז"ל, אנו רואים את העיקרים הכוללים את כל י"ג העיקרים בתחילת הבריאה.

יוסף: מה הם אותם העיקרים ומהיכן נרמזים בבריאה?

רב משה: מציאות ה' – שברא את הארץ וכל צבאם.

תורה מן השמים – יום השישי, ו' בסיון המוכן לקבלת התורה (שבת סו)

השגחה של שכר ועונש – ממה שאירע לאדם וחוה.

יוסף: האם מספיק לנו לדעת מהם העיקרים או שצריכים לחקרם בשכלנו2?

רב משה: מצד א' – מספיק לנו האמונה כמו שאנו נוהגים בקיום המצוות, כמו קבלה למשה מסיני שלא נכתבו בתורה שבכתב. וכן כל סיפורי התורה שאין אנו חוקרים על אמיתותם.

מצד ב' – אם לא לומדים מה שיכולים להבין מראה על עצלות ומי שאינו לומד לא יכול להסביר לתועים ונאמר דע את אלקי אבותיך (דברי הימים א' כח, ט).

מצד ג' – על חלק מהדברים יש איסור לחקרם, שנראה שאינו מאמין בדבר שלא מובן לא בשכלו3.

יוסף: אז איך נלמד את העיקרים?

הרב משה: לכל עיקר מעיקרי האמונה אנו ניגש באופן הראוי לו:

מצד האמונה נשתמש לכל אותם דברים שאי אפשר לחקור בהם כמו: תורה מן השמים, ביאת המשיח ותחיית המתים ודברים מהעבר והעתיד ונאמין בהם כמו שאנו מאמינים בתורה ומדרשי חז"ל המלמדים עליהם.

מצד ב' – אנו צריכים לחקור במה שאנו מסוגלים להבינם כמו מציאות השם ואחדותו וכדומה ואם לא יצליח להבין את העיקר יתלה בחסרונו ויתחזק באמונתו על פי הקבלה, ועל זה אמרו רבותינו דע מה תשיב לאפיקורס.

מצד ג' – דבר שאין השכל יכול להבינו כמהות ה' וכוונת מעשה ה' ורצונותיו, אותם אין לחקור שהרי אין לנו שכל להבינו, שרק הקב”ה יכול להבין את ידיעתו ומהותו. לכן צריך להאמין באמונה שלימה שמהותו הוא היותר שלם שאפשר וידיעתו שלימה ואינה מוכרחת. והחקירה בעניינים הללו רק תזיק ולא תועיל.

יוסף: למה אימוץ השכל מזיק?

רב משה: הרמב"ם הסביר זאת4 ע"י דוגמאות: שאדם המסתכל בציור עדין אם יאמץ עיניו כדי לבחנו עלול להחליש את עינו ואף יכהה בראייתו מה שיכל להבין מהציור. וכן שאכילת דבש המזין אם יגזים באכילתו יפסיד טיבו. כך לשכל האנושי יש גבולות ובגבולות הללו אפשר לעיין ולאט לאט מתקדמים בהבנת דברים הללו.

יוסף: איך אנו צריכים לחקור את עיקרי האמונה?

רב משה: כל חכמה צריכה להתבסס על הנחות מסוימות (לפעמים חכמות מסוימות מניחות דברים הפוכים) ובכללי הוכחה (כמו מהכלל לפרט ולהפך), אנו לא רוצים להגיע לכפירה חס ושלום שרב הבלבול בחקירתם.

לכן אנו נחפש הוכחה או ראיה על האמונות המקובלות לנו ואם לא מצאנו נסמוך על כך שחכמינו השכילו בהבנתם את הוכחת הדבר5.

יוסף: אם בסוף אנו סומכים על ההנחות שמסרו לנו רבותינו, למה לחקור את עיקרי האמונה?

רב משה: א. אמונת החוקר יותר שלימה היא מורכבת מקבלה וחקירת סיבתו ולכן האמונה תחוקק בנפשו. ב. החוקר לא יושפע מהחולקים עליו, כי יהיה לו מה להשיב לאפיקורס. ג.גם אם לא נצליח להבין את כולם מכיוון שכולם נתנו לנו מסיני אז מתי שנבין את חלקם זה יבסס לנו את כל העיקרים שידענו עליהם ממקור אחד.

יוסף: האם אפשר להבין את כל עיקרי היהדות?

רב משה: אפשר להגיע בשכלנו להבנת כל העיקרים, כי מהנאסר בחקירתו זה הוכחה חותכת של השכל, אך קרוב לראיה אפשרי6. בשיטה זו מסיק אריסטו חלק מדבריו. ואנו מסתמכים בחקירתנו על מי שבא לפנינו משה רבנו, שלמה המלך החכם מכל אדם, כל הנביאים ואנשי כנסת הגדולה.

יוסף: האם החקירה לא מורידה מהערך של האמונה התמימה המסורה לנו מאבותינו?

רב משה: אנו לומדים זאת כדי לדעת מה להשיב לכופרים ולהראות שעם חכם ונבון קבל את התורה ולא פתיים ובכך מתגדל שמו יתברך.

יוסף: מה ההבדל בין חקירתנו לחקירת הפילוסופים?

רב משה: אנו כמו הפקחים7 שמאמתים בשכלנו דבר שראינו לעומת הפילוסופים שהם כסומים שלא מסתמכים על הקבלה מהעבר. אתה רוצה לשמוע על כך משל?

יוסף: כן
רב משה: ארבעה אנשים עיוורים נתקלו בדרכם בפיל. אחד נאחז ברגל הפיל והסיק שלפניו גזע עץ. השני תפס בזנבו וחשב שלפניו שוט. השלישי מישש את חדקו והחליט שזהו זרנוק והרביעי טפח על צדו של הפיל והגיע למסקנה שזהו קיר8.

יוסף: על מה הפילוסופים מסתמכים?

רב משה: הפילוסופים רואים את המציאות ומתוך כללים שהם חקרו מנסים לדעת מה היה בעבר, לכן יש בין הפילוסופים מחלוקת כי אינם יודעים מה מוכרח ומה מניע הראשון כמו עוור שמרגיש אך אינו יודע מהו ממשש.

יוסף: הבנתי כמו במשל שאחד חשב על גזע והשני על שוט, ועל מה אנו מסתמכים?

רב משה: אנו עדת מאמינים בקבלת אבותינו ואמיתת תורתנו, ראו עיננו ושמח ליבנו בקריאת ים סוף ובמתן התורה שראו את הקולות ושמעו מעמד הר סיני. וידעו בשכלם על מציאות ה' ושאינו גוף. וה' ברא את העולם יש מאין.

יוסף: אבא, תוכל בבקשה להסביר לי על העיקרים.

רב משה: בשמחה, נקבע שנעשה שיעור בדרך כלל על אחד מהעיקרים. אשמח אם תשאל אותי כל דבר שאתה חושב שישאלו אותך על העיקרים.

הערות

סיכום משער היסודות פרקים א – ב, יג

1) ע"פ פי' עץ שתול על ספר העיקרים (א, ג) ענפים אות ב (ישנם כמה שיטות למנות את העיקרים כמו הרב אלבו בספרו העיקרים, שרומז עליהם המבי"ט בספרו)
2) במחלוקת אם האמונה בעיקרי היהדות צריכים לקבלה או שצריכים לחקרם בשכלנו נחלקו חכמינו דעת רבינו בחיי בהקדמתו לתורת חובת הלבבות (מהדו' קאפח עמ' כה) שמי שמסוגל לחקור הוא חייב ללמוד שלא התעצל וממשיל במלך שנתן לו סך זהובים שמתחייב אם ידע לבודקם. ושצריכים אנו לחקור למרות הסתמכותנו על המסורת. וכן דעת הרס"ג בהקדמתו לאמונות ודעות (מהדו' קאפח עמ' כד) שמזכיר אף את עניין השבה לטענות החולקים (הרמב"ם גם נראה בשיטה זו ע' בתחילת הלכ' יסודי התורה שאמר 'לידע שיש שם מצוי ראשון' אולם הגרי"ד סולובייצ'יק [על התשובה עמ' 196] פירש שכוונת הרמב"ם שיהיה ליהודי הכרה תמידית בעיקרים אך לא חייב שיהיה פילוסוף) לעומתם ר' יהודה הלוי בכוזרי (לדוג' מ"א, סז) שהפילוסופים בגלל חוסר ידיעת המסורת נכשלו, הרשב"א (תשובה תי"ד) יצא נגד לימוד פילוסופיה משום שאנשים טועים בדברים הללו ודורשים דברי הבאי ולאחר מכן כתב שלשה מכתבים ובמכתב האחרון יצא בחרם על לומדי פילוסופיה לפני גיל כ"ה שלא עסקו בתורה היטב (בסוף בתשובה תיח יש הסברים על הפילוסופיא תחת כתב התנצלות מפי הרב אנבוניט אברהם לרשב"א ובו מבאר למה אין כפירה בדבריהם ושהוא יוצא נגד גלינוס הרופא שד"א גם הרמב"ם כתב בכתבי רפואה שבפילוסופיה אינו בר הכי ומסביר טעותיו מופיע בספר אגרות לרמב"ם מוסד הרב קוק), ואף בשו"ת ריב"ש סי' מה הזכיר שזה בחינת חכמה יוונית שאין ללמוד שמא יגיע לטעות והרמב"ם שהיה בקי בתורה יכול ללמוד אותה. היו שהתנגדו לשיטת הרמב"ם ואף שרפו את ספריו (ראה בספר מלחמות השם לרב אברהם בן הרמב"ם עמ' נד מוסד הרב קוק) ע' בכתבי הרמב"ן אגרות א' ו-ב' עמ' שכט מה שהשיב להם הרמב"ן. מהר"ם שיף על מצוה תח"י אומר שהיהודים צריכים להכיר ע"פ אמונה לעומת הגויים ע"י חקירה. הרב יוסף משאש זצ"ל מצוה לנר עמ' קנו חשש מחקירת העיקרים משום שאם לא לומדים אותה מספיק טוב עלולים להגיע לטעות. והזכיר בו אף את דברי הרב מאיר אבן גבאי שאמר: הפילוסופיה, והיא החכמה העיונית המופתית. . אסורה על היהודי ללמדה, לפי שכבר יבוא לשער איזו טענה היותה אמיתית או מסופקת (עבודת הקודש חלק ג' פרק סז). דעת הראי"ה קוק בהקדמתו למוסר אביך שצריך לדעת את עיקרי האמונה כדי לעבוד את בוראו באופן יותר נעלה, ובאיגרת תשצ"ג ביאר שצריך ללמוד גם לפי הרגש כמו הכוזרי וסיעתם וגם בדרך החקירה. הרב קוק אמר במאמר הדור (בספר אדר היקר): שבגלל שהמון העם התעלה בעקבות המחקר אז עבודת ה' ללא עמקות זולה בעיניהם ולכן צריך ללמדם אמונה בצורה עמוקה. הרב יהושע העליר זצ"ל בתחילת פרק י בספר מעוז הדת אומר: שההשכלה על התפרקות מהדת בגלל שלהורים לא היו יסודות באמונה ולא יכלו להתמודד עם ילדיהם.
3) מקור משנה בחגיגה יא:, וכעין אמונה פשוטה המוזכרת בבא בתרא עה.
4) מורה נבוכים ח"א פל"ב-ג ועע"ז בספר מורה המורה ח"א פל"ב שמביא שכן דעת אריסטו ואבנצר
5) החת"ס בזכרון למשה דף פד על אין כאלקינו ואח"כ מי.. נודה ל.. (מופיע בחזון עובדיה הגד"פ על הבן החכם. וכן דעת האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל באמונה ומדע עמ' 16 = אגרת כ"א שבט התשט"ז שקודם אמונה תמימה ורק אח"כ לעסוק בחקירה ודרישה.

שיטת המבי"ט לבדוק כל עיקר בצדדים הבאים שכל, חוש וקבלה. כעין זה אומר המגיד מדובנא שבאופן דומה בוחנים דבר על אמיתו (ספר המידות למגיד מדובנא שער הדעת פ"ו).
6) כמו ש 1≅½+¼+…<1 מצד אחד מחשיבים זאת הוכחה ל1 מצד שני יודעים שזה לא יגיע ל-1. זה אחד מהפרדוקסים של זנון (הדיכוטומיה), כך האמונה ככל שמרבים בראיות גם ע"י חקירה מגיעים קרוב לוודאות.
7) הקדמת אמונות ודעות (עמ' כט מהדו' קאפח)
8) משל זה הוא אגדת עם (לקחתי אותו מאתר אש תורה) שמשתלב בדברי המבי"ט בפרק י"ג.

דילוג לתוכן