ספרים על תפילה

פרשת בחוקתי – תפילה מתוך צרה

אִם בְּזֹאת לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי: וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם: (ויקרא כו, כז-כח)

הרמב"ם (הלכ' תענית פ"א ה"ג) אומר: "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה (ויקרא כ"ו) והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי".

כעין הדבר מסביר ר' יצחק עראמה בפירושו עקידת יצחק (ויקרא – עמ' קמד) את הסיבוך בעונש ובעבירה: "בענין הקרי ומחמת קרי האמורים בכאן אמרו הראשונים (הראב"ע) שהוא נאמר על הקרי וההזדמן כלומר אם תחשבו שאלו המכות באות מפאת המקרה לא מפאת העונש אף אני אעזוב אתכם ביד המקרה ולא אשים עיניכם לטובה. ואם עוד תוסיפו סרה אשחית לכם ההזדמן ותקראן לכם מצדו רעות רבות וצרות. אמנם הנראה לי בזה הוא מה שיקרה על הרוב לחטאים בנפשותם כי כאשר יקבלו שום עונש לקיצורם בעבודה הנה הם יוסיפו לקצר ותוספת הקיצור יכפול העונש וכפל העונש יכפול הקיצור וכן הולך סובב לבו עד שהטבע העניין יחייב הפסדו לגמרי. ואף שלא יכוון ההשגחה להענישו תחת רישולו וקיצורו. אמנם כאשר יושקף מפאת ההשגחה להענישו תחת עצלותו וקיצורו ויכוון ממנו גם כן לקצר תחת מה שהעניש וימשך זה ביניהם פעמים רבות כבר יראו שניהם הולכים בקרי זה לעומת זה, זה מעניש וזה מקצר זה מעניש וזה מקצר. וכאשר ישקיף האל יתברך על סכלותו והעיזו כנגדו הנה אז יחרה אפו ויענישהו בחמת רוחי תחת הלכו עמו בקרי נוסך על מה שיגיעהו מהעונש מצד עצלותו".

מדוע התפילה בעת הצרה צריכה התעוררות מיוחד

אומר הרב משה מטראני זצ"ל בבית אלהים (שער התפילה סו"פ י"ב): "אבל כשמתפלל בעת צרה נראה כי אם לא היה מתפלל אליו יתברך ולא הכיר ולא חשב שתבוא עליו צרה כי אם בעת היותה בצידו. הטעם הב' מצד האל יתברך מקבל ושומע תפילת כל פה, כי גם שהוא יכול להציל בעת צרה וטרם מכה ציץ רפואה מפריח, עכ"ז יותר נקל הוא להציל אותו בהיותו מתפלל קודם עת הצרה…. וכבר הורה כי צריך תשובה גדולה לכשיהיו ניצולים, … ואם היתה התפילה קדומה לצרה לא היה צריך לתשובה כל כך שלימה שתגיע לכסא הכבוד".

מדוע מי שאינו מתפלל בשעת צרה ככופר בטובתו של מקום?

הרס"ג בהקדמתו לאיוב אומר: "… והמצאתו את היסורים והחלאים והנזקים בעולם גם הם טובה ותועלת לבני אדם, כדי שייראו עונשו ויחושו מנקמתו, כאמרו והאלהים עשה שיראו מפניו (קהלת ג יג) … והדרגה הראשונה ענין החינוך והלמוד … והדרגה השניה ענין המירוק והעונש, והוא שאם חטא העבד חטא שהוא חייב עליו עונש, הרי מטובו של הרחום והשגחתו על עבדו שמביא עליו אחד ממיני היסורין לכלות בהן כל רעותיו או מקצתן, ואז יהיו אותן היסורין נקראין מירוק, ואלא אך על פי שהן עונש הרי ענינן ענין החסד, לפי שהוא גוער בעבד לבל יחזור על כך ומסלק ממנו מה שעבר … והחוש מראה שיש שהאב משקה את בנו המשקאות המרים והרפואות הנגעלות כדי לסלק מחלותיו ממנו ולהתקין קלקולי איכויות מזגו. … והדרגה השלישית מצב הבחינה והניסיון…"

 
דילוג לתוכן