ברכת המעביר חבלי שינה מעיני

ביאורי הברכה

המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי

אבודרהם: "…לפי שכשהעביר ידיו על עיניו ובירך פוקח עורים העביר קצת עוצם מעיניו וקצת מעפעפיו ועדיין עוצם עיניו לא העבירו כלו עד שירחצם במים" כוונתו שפה משלים את קימתו ומוכן לעבודת בוראו ויוצא משינה ולאחר מכן מתנומה (הסבר ע"פ שיח יצחק).

המנהיג (דיני תפילה עמ' מה-מו, מוסד הרב קוק): "חבלי שינה ע"פ המקרא חבלים נפלו לי בנעימים וגו' אברך את ה' אשר יעצני אף לילות וגו'.

ויה"ר מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתרגילני בתורתך

מכיון שהכל הולך אחר ההתחלה, ולפי זה אם יתחיל טוב יעלה מעלה מעלה וכן להיפך ח"ו.

ומתחילת היום אדם נמצא על פרשת דרכים לטוב או להיפך ח"ו, על כן אנו מבקשים שתיכך תרגילנו בתורתך וכו'. ומצאתי לזה קרוב בס' אמר נועם בשם הגר"א ז"ל ושם כ' כי אחר שאמר המעביר שינה מעיני צריך לברש מהקב"ה שישמור עיניו שלא יסתכלו בעבירה רק בתורה וכמ"ש עינא ולבא תרי סרסורי דעבירה. (ע"פ שיח יצחק).

סידור ר' שלמה מגמזייא: "ולפי שיוצא בין בנ"א לישא וליתן כל היום עמהם, צריך לבקש רחמים שיקרא לתורה וידבק למצוות".

ותדביקני במצותיך

אבודרהם: "על שם (תהילים סג, ט) דבקה נפשי אחריך וכתיב (שם קיט, לה) הדריכני בנתיב מצותך"

האבן עזרא מסביר את הפסוק א': "אין אהבה נפשי רק לאחריך, גם אתה עזרתני להדבק בך…"

הסבר הפסוק השני: מצודת דוד: "רוצה לומר מן השמים יסייע לי לדרוך בנתיב מצותיך"

הנפש היהודית למעשה חושקת בלימוד התורה רק החיסרון הוא במה שמרגיל עצמו בדברים אחרים וכמ"ש הגר"א על משלי (בפרק א) כי כאשר מרגיל אדם עצמו בדברים בטלים וליצנות בא לו תשוקה עזה לזה אשר לא יוכל למוש ממנה ולהיפך הוא מי שרגיל בלימוד התורה משיג לזה תשוקה עצומה… (ע"פ שיח יצחק).

ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עון

אבודרהם: "על שם (בראשית כ, ו) ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי, וכל זה נאמר על שם (תה' קיט, קא) מכל אורח רע כליתי רגלי ואשיבה רגלי אל עדותיך".

על הפסוק בבראשית שה' הציל את אבימלך משיחטא עם שרה, אומר שם אור החיים הקדוש: "הסכים לו על דבריו כי לא נתחייב מיתה על אשר עשה בתם לבבו, אך על נקיון כפים לא הסכים…" וכמו שהציל ה' את אבימלך מחטא שלא ידע עליו, כך אנו מבקשים שיזהירנו מחטאים הלא ידועים לנו.

הנצי"ב בפירושו העמק דבר מפרש שה' הצילו משום שהבא ליטהר מסייעין בידו אך אם היה נוגע בה אז היה תוקף ליצרו וא לא היה מצילו מהחטא.

אפשר לפרש פסוק מתהילים ע"פ הרד"ק (שם): "מנעתי רגלי מכל אורח רע לא בעבור יראתי מבני אדם, או שלא יבואני רע בשביל המעשה ההוא אלא כדי לשמור דבריך" ופירוש זה תואם המשך הברכה שאם אדם מקיים בצורה כזו הוא טוב בעיני ה' ואדם (כי זה לא מזויף) ומדבר שלא עושה זו מבזיון אך אדם נמנע בצורה זו מהביזיון.

מעדני יו"ט על הרא"ש (בפ"ט סי' כג ס"ק ב): "שכן אתה מוצא ברשעים שהקב"ה מחזיק את ליבם להרשיע ונועל בפניהם דרכי התשובה, על זה יתפלל כל אדם שלא יבא לידי מידה זו שהקב"ה יחזיק ליבו ויבאהו לידי חטא וכו' כן נ"ל ועוד נמצא במקרא אל תט לבי לדבר רע תהילים קמ"א ופירש הרד"ק לענין סיוע שכשלא יסייעו הרי הוא כאילו הטה ובספר האמונות לר' סעדיה גאון ראיתי שפירש במאמר הרביעי שמתפלל על כפרת העוונות וע"י כן שב לבוראו ולא יטה עוד לדבר רע שאם לא יכפר עון יתיאש וילך בשרירות לבו ע"כ".

שיח יצחק: דרך התפילה בבקשה להקדים את הקל לחמור ובבקשה זו ההיפך שהעבירה היא היותר חמורה.

אך ה' לא מביא תקלה לצדיקים ולא מזדמנים מכשלות לאנשים אשר לא נזהרו בעצמם. כמ"ש הגר"א ז"ל, על, לפתח חטאת רובץ כלומר אם פתחת לו פתח וכו' ושנינו בסכת דרך ארץ הוי זהיר מחטא קל שלא יביאך לידי חמור. וע"כ אנו מתפללים שלא נכשל בקטנות ואם נכשלנו שזה לא יוביל לידי עבירה ועון…

וע' באור ישראל מכתב ח: שבעצם אם אדם עובר עבירה קטנה הוא משנה את היחס שלו למצוה ולפי זה שופטים אותו על כולו ולכן בגלל שאדם עבר על חטא קל זה נראה שברור שיעבור על חטא גדול ע"ש באריכות, עפ"י זה אפשר לפרש שלא נעשה חטא קל שלא יגרום את היחס שלנו לחטא החמור ויכפיל פי כמה וכמה בעונשנו.

ולא לידי ניסיון

אבודרהם: כי שמא לא אוכל לעמוד בנסיון.

החיילים שהם הסובלים הגדולים מהמלחמות המה דוקא המצפים להם, וזאת משום שיכול להעלותו מדרגה לדרגה, בחיים פשוטים ונורמלים אין מקום לעלות למעלה, אך במצב של מסירות נפש ונסיונות, כאן הוא המקום להתעלות!

ומה שאנו מתפללים "ולא לידי ניסיון" כדרך שר"א אמר (ברכות ה:) "לא הן ולא שכרן", אומר לכם כלל גדול לכתחילה בודאי שאין אנו רשאין לבקש נסיונות, כי מי יודע שנוכל לעמוד בהם, אנחנו לא ר"ע אנחנו (שאמר בברכות סא: "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך – אפילו נוטל את נשמתך), אבל כל זאת קודם שבא הניסיון, אבל אחרי שיש לנו כבר הנסיונות, אז אין שום חילוק בינינו לבין ר"ע, כולם שוים ומחויבים לקבלם כמו ר"ע.

עפ"י דעת תורה לר' ירוחם הלוי (דברים ח"ב עמ' קצז)

ולא לידי ביזיון

שיח יצחק: "כי הגם כי את אשר יאהב ה' יוכיח הוא דוקא בצינעא ולא בבזיון בפרהסיא וכמ"ש (בברכות ה: שכתוב שם שיסורים של נגעים זה יסורי אהבה רק אם הם בצינעא פירש"י תחת בגדיו)".

ותרחיקני מיצר הרע

אבודרהם: על שם (ברא' ח, כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו ותמצא כי יצר רע בגימ' רשע לומר לך שכל ההולך אחרי יצרו נעשה רשע וכשם שצריך ליזהר מזה כן צריך ליזהר מזה ואמרינן בירושלמי דשבת בפ' שמנה שרצים (ה"ג) והסיר י"י ממך כל חולי (דברים ז, טו) זה יצר הרע שמתחלתו מתוק וסופו מר.

בקשה זו של בקשה מה' מהרחקה מיצר הרע היא כנראה נובעת מהגמרא בסוכה נב: "אמר ר' שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" (תהילים לז , לב) ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמר "ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו" (שם לז , לב) " .

אומר על גמרא זו הגר"א בקול אליהו, בזאת הלשון: " … והענין כך הוא אף שהיוצר ב"ה מסר הכח באדם לכבוש את יצרו באמצעות הרוח השוכן בקרבו לא תשלם המעשה ביד האדם וקשה מאד על האדם לבוא אל תכליתה ואין בידו רק להתחיל את המלאכה ולעשות את כל מה שבכוחו לעשות והשלמת המלאכה הוא בעזר אלקי המלוה את לאדם להביא אותה אל הפועל הגמור …". ע"ש בהרחבה.

ותדביקני ביצר הטוב

אבודרהם: על שם (תה' לד, טו) סור מרע ועשה טוב.

הדיבוק בשונה מהצתמדות, שזה חיבור שקל להפריד אך על ידי דיבוק נעשה כחפץ אחד.

ואיך אפשר לידבק? עפ"י הגמרא בכתובות קיא: "וכי אפשר לידבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לת"ח והעושה פרקמטיא לת"ח והמהנה מנכסיו מעלה עליו הכתוב כאילו מתדבק בשכינה". כי ההתחברות עם השכינה היא אך ורק מתוך התורה היא ההופכת את האדם לחפצא דקדושה.

וע' ברמב"ן על דברים יא, כב ד"ה "ולדבקה בו": "… אולי יאמר לאהבה את ה' ללכת בכל דרכיו עד שתהיו ראוים לדבקה בו בסוף … ויתכן שתכלול הדביקה לומר שתהיה זוכר ה' ואהבתו תמיד, לא תפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך…".

וע' בדעת תורה לר' ירוחם הלוי מה שמבאר ע"ז: "… וזה גלוי ומובן לכל בר דעת שזהו תפקידם של כל הנבראים ושלזה התכלית נבראו ולא לשום תכלית אחר. חובת האדם לראות על כל מדרך רגליו כבודו ית', חכמתו, טובו, וחסדו. … ומכל הבריאה חייבים ללמוד חכמה עליונה, ובכל פעולה גשמית צריך להתבונן כדי לדעת ממנה את הבורא ית' והנהגתו.

ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי

אבודרהם: על שם (משלי ג, ד) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. כלומר שאהי' אהוב לשמים ולבריות.

כמו המשנה באבות (פ"ב מ"א): "רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם" – שהאדם צריך שיראו אותו טוב, בשני הכיוונים, שהאדם המקפיד על מידת הדין ומטיף אין הבריות אוהבים אותו בדרך כלל, אך זאת מצליח על ידי מידות נעלות.

כמו שאומר הרב יהושע העליר זצ"ל בפירושו תולדות יהושע על אבות:

"בדרך כלל חלק רבי אזהורתיו ומועצותיו לארבע מטיבי לכת, ושנה עליהם משנתו הסדורה … א' איזוהי דרך ישרה … א) להתחסד ולעשות לפנים משורת הדין, ולפרוש אף מהמותר …

ונבאר ענינם אחת לאחת: א) לעשות לפנים משורת הדין אף במה שלא חייבתו תורה שבכתב ושבע"פ בפירוש, וגם זה נלמד מקרא (ב"מ ל:) אשר יעשון זה לפנים משורת הדין, ונאמר (דברים ו) ועשית הישר והטוב, ופירש"י זה לפנים משורת הדין, ויש בהם מה שחייבו חז"ל לעשותו כמו (ב"מ קח.) דינא דבר מצרא, שנלמד ג"כ מועשית הישר והטוב, ויש מהם שהעושן הוא משובח אבל לא כייפינן עלייהו [ע' שו"ע חו"מ סי' יד ס"ב בהג"ה ןסי' רנ"ט ס"ה] (וע' ב"ק צט: ב"מ פג.) וזו מעלה משובחת שעושה אף מה שלא חייבתו תורה, אלא הוא מתחסד עם קונו, והוא חלק מגדר החסידות שענינו לעשות בחסד מה שאינו מחויב … וכן בגדר סור מרע, יתנהג בפרישות לקדש עצמו אף במותר לו ויהיה כונס בתוך שלו אף במה שלא הוזהר.

וגמליני חסדים טובים

אבודרהם: על שם (תה' קמט, יז) גמול על עבדך אחיה, כי בערב אדם עיף ויגע והולך לישן והרי הוא כמת ומפקיד נשמתו ביד הקב"ה וגומל עמו חסד ומחזירה לו בבקר כשהיא רגועה וזהו שנא' (איכה ג, כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך.

שיח יצחק: "שיהיה תכליתם טוב שלא יהיה ח"ו כענין שנאמר עושר שמור לבעליו לרעתו …דוד אמר … אם עתיד אני חהעמיד בנים ולהכעיסך, מוטב לי ואנכי הולך ערירי … (רש"י מלכים א' ח' מ"ג) לפי שישראל מכיר בהקב"ה ויודע שהיכולת בידו ואם אין תפילתו נשמעת תולה את הדבר בעצמו ובחטאו … אבל ישראל אם אתה רואה שהוא משחית בממונו אל תתן לו…"

בא"ה גומל חסדים טובים לעמו ישראל

אבודרהם: שנאמר (ישעיה סג, ז) אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו.

אפשר לפרש שמכיון שכל ברכה זו מפורשת על דרך התורה, שאדם צריך איך שיוצא מהתנומה לבחור בטוב (המעביר חבלי…), ומבקשים להתרגל בתורה ולידבק בדרך הטוב ולסור מהרע להיחשב טוב בעיני ה' ואדם בבחינת ראו זה שעוסק בתור מה נעים מעשיו ויגמל בטוב שיוכל לעבדו.

אז חיתום ברכה הוא על מתנת נתינת התורה לעם ישראל שמדריכה את עמו, עם נחלתו.

כפי המשנה באבות (פרק ג משנה יד) "… חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר (משלי ד) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו".

האם זו ברכה או שניים?

ברכה זו נחלקו בה אם היא מחולקת לשני ברכות (היא ויה"ר שלאחריה) או שהיא ברכה אחת.

כפי שהבאנו בפרק סדר ברכות השחר שב"סידור ר' שלמה מגמזייא" וכן הרמ"ע מפאנו ב"אלפסי זוטא" וכן בנוסף לראשונים אלא, כך גם הגר"א סובר שהם שני ברכות שכך הלשון בסידורו "נסמכה תפילה זו לכאן" (שבקשה ראשונה היא שבח לאחר שרוחץ עיניו ושניה בקשה שלא יסתכלו עיניו בעבירה אלא בתורה), לעומת רוב הראשונים שסוברים שזה ברכה אחת.

הסידור "צלותא דאברהם" מביא את התוס' בברכות מו. ד"ה כל הברכות שאומר שצ"ל ברכה אחת על המעביר ולכן צ"ל "ויהי רצון" עם וא"ו וכן פשט הגמרא. וכמו"כ ברכת המפיל גם כתוב יה"ר בלי וא"ו וכולם סוברים שזו ברכה אחת חוץ מהרוקח וסמ"ג.

בלבוש באו"ח סי' מו מצוין שהפתיחה היא מעין הסיום שתגמילנו חסדים טובים על זה שה' מביא לנו מנוחת הגוף בשביל זה וזה גמול וחסד (אותו רעיון מובא בפרישה שמזכיר בשם הכלבו שענינה על הברכה והודאה ע"י התועלת השינה וכך מסתדר עם התוס' שמעין פתיחה סמוך לחתימה).

ולכן הפסק הוא: שאין לענות אמן אחר "ותנומה מעפעפי". מפני שסיום ברכה הוא. (ע' בשו"ע או"ח סי' מו סע' א וע"ג זה בהלכה ברורה לר' דוד יוסף).

ההקשר בין חלקי הברכה

ראה מסידור הגר"א שהבאנו לעיל, וכן בסידור ר' שלמה מגמזייא: "ואחרי כן רוחץ עיניו ומברך המעביר חבלי שינה מעיניו לפי שיוצא בין בני אדם לישא וליתן כל היום עמהם, צריך לבקש רחמים שיתרגל לתורה וידביק למצות, ולא יעבור עליהם לידי חטא, ושיהא חינו בעיני כל רואיו, ולפי שאומר בה "בעיניך ובעיני כל רואי" כוללה אצל המעביר חבלי שינה מיני, "ותגמלני לחסדים טובים", כמו שהבטחנו ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם ברחמים וברוב חסדיו, ומסיים גומל חסדים טובים לעמו ישראל, וחוזר ומבקש שתצילנו מעזי פנים רשעים, מעזות פנים שלא ארשיע".

אליה זוטא על הלבוש: מביא שהפתיחה היא מעין הסיום כתגמילנו חסדים טובים על זה שה' מביא לנו מנוחת הגוף בשביל זה.

לשון רבים בברכה זו

יש מחלוקת בנוסחאות אם זה בלשון יחיד או רבים.

כף החים כותב שבגי' הגמרא כולם בלשון יחיד וכן הרמב"ם, טור, לבוש ולמרות שאות אמת כתב בלשון רבים כמו שכתוב בפרק ד' בברכות "לעולם לישתתיף אינש בהדי ציבורא וכו' והביאו הכה"ג, ומג"א.

וע' ש"ץ ובן איש חי וישב אות ו שצריך לומר בלשון יחיד. ובסידורי רש"ש יש שני נוס' וכל א' מכוון לסופר להגיד איך לכתוב ואין ראיה, ומה שכתוב באות אמת זה רק איפה שהש"ס לא אומר במפורש אחרת.

ובספר "מטה יהודה" לר' יהודה עייאש (סי' מו סע' ו): "ברכה זו ראויה לאמרה בלשון רבים… כמו בתפילת הדרך … בשם שו"ת הרשב"א וז"ל ואדם בא להוסיף ולומר דברים שהם דברי תחנונים וריבוי בקשת רחמים כעין מה שהוא צריך לשעתו ובלשון יחיד וכעין קבל חלבי ודמי שנתמעט וכו' אעפ"י שהוא אומר בלשון יחיד שפיר דמי ע"כ.

מי שהורגל לומר ברכה זו בלשון רבים (כנוסחת משנה ברורה) אין צורך לשנות רגילותו, ורשאי לברך הכל בלשון רבים (הליכות עולם/ בן איש חי שנה א וישב סע' ו).

נוסחאות הברכה

1. ברכות ס:

ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי, ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך, ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון, וכוף את יצרי להשתעבד לך, ורחקני מאדם רע ומחבר רע, ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך, ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ותגמלני חסדים טובים, ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

2. רא"ש (ברכות פ"ט סי' כג)

ברוך המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי יהי רצון מלפניך ה' אלה-ינו שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עבירה ועון ולא לידי בזיון ולא לידי נסיון ולא ישלוט בי יצר הרע וכוף את יצרי להשתעבד לך ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותגמלני חסדים טובים ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

3.רי"ף

ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי יהי רצון מלפניך אלה-י שתתן חלקי בתורתך וכוף את יצרי להשתעבד לך ותנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי הא"ה גומל חסדים טובים.

4. סדר רב עמרם גאון

המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי

יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עבירה לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון ותרחיקני מיצר הרע ודבקני ביצר הטוב ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי וגמלני חסדים טובים. בא"י גומל חסדים טובים.

5. סידור רמב"ם נוסח תימן

ברוך … המעביר שינה מעיני, ותנומה מעפעפי. חה"ר מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתרגילני לדבר מצוה, ואל תרגילני לדבר עברה, ותשלט בי יצר טוב, ואל תשלט בי יצר רע, ותחזקני במצותיך, ותתן חלקי בתורתיך, ותתנני לחן לחסד ולרחמיפ בעיניך ובעיני כל רואי. ותגמלני חסדים טובים מלפניך בא"ה גומל חסדים טובים.

5. אבודרהם (הנוסחא לבדה ללא הדברים שבאמצע)

המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי יה"ר מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי (ואומר שיש כאלה שאומרים עם וא"ו ביה"ר כדי לחבר בברכות, ובנוס' מדויקות זה מחובר) שתרגילני בתורתך, ותדביקנו במצותיך ואל תביאנו לידי חטא, ולא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון, והרחיקנו מיצר הרע, והדביקנו ביצר הטוב, ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי וגומלני חסדים טובים בא"ה גומל חסדים טובים.

6. המעביר חבלי שינה ממעיני ותנומה מעפעפי יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה ועון ותשלט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר רע ותחזקני במצותיך ותן חלקי בתורתך ותתני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותגמלני חסדים טובים בא"ה גומל חסדים טובים.

7. סידור ספרד

… המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתרגילנו בתורתך ודבקנו במצותיך ואל תביאנו לא לידי חטא ולא לידי עברה ועון ולא לידי בזיון ואל ישלוט בנו יצר הרע והרחקינו מאדם רע ומחבר רע ודבקנו ביצר טוב ובמעשים טובים וכוף את יצרנו להשתעבד לך ותננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך כל רואינו ותגמלנו חסדים טובים בא"ה הגומל חסדים טובים לעמו ישראל.

8. סידור אשכנז

… המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתרגילנו בתורתך, ודבקנו במצותיך, ואל תביאנו לא לידי חטא, ולא לידי עבירה ועון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון, ואל תשלט בנו יצר הרע, והרחיקנו מאדם רע ומחבר רע ודבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים, וכף את יצרנו להשתעבד לך, ותננו היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו, ותגמלנו חסדים טובים, בא"ה גובל חסדים טובים לעמו ישראל.

9. סידור ספרדי (תפילת החודש)

.. המעביר חבלי שינה מעינינו ותנומה מעפעפינו ויה"ר מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתרגילנו בתורתך ותדביקנו במצותיך ואל תביאנו לידי חטא ולא לידי עבירה ולא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון ותרחיקנו מיצר הרע ותדביקנו ביצר הטוב ותננו לאהבה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואינו וגמלינו חסדים טובים בא"ה גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

10. סידור תימני (כנסת הגדולה)

.. המעביר חבלי שינה מעינינו ותנומה מעפעפינו ויה"ר מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינון שתרגילנו בתורתך ותדביקנו במצותיך ואל תביאנו ה' אלקינו לא לידי חטא, ולא לידי עבירה ולא לידי ניסיון ולא לידי בזיון ותרחיקנו מיצר הרע, ותדביקנו ביצר הטוב לחן ולחסד ולרחמים בעינך ובעיני כל רואינו וגמלנו חסדים טובים מלפניך בא"ה הגומל חסדים טובים לעמו ישראל.

11. ספרדי (נזר הקודש)

… המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי ויהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שתרגילני בתורתך, ותדביקני במצותיך, ואל תביאני לידי חטא, ולא לידי עון, ולא לידי ניסיון, ולא לידי בזיון, ותרחיקני מיצר הרע, ותדביקני ביצר הטוב, וכוף את יצרי להשתעבד לך, ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, וגמלני חסדים טובים, בא"ה גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

דילוג לתוכן