ספרים על תפילה

ברכת שעשה לי כל צרכי

ביאורי הברכה

אבודרהם: מקור יע"ש (דה"ב ב, טו) "ואנחנו נכרת עצים מן-הלבנון ככל-צרכך…".

טעם הברכה מבואר בחכמת שלמה (מו סע' א) בהרחבה וז"ל:

" נ"ב הטעם בברכה זו דוקא בשעת מנעלים נראה ע"פ מאמרם ז"ל (שבת קכט.) "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו", ולכן כשרואה שיש לו מנעלים אין צריך למכור כל מה שיש לו, מברך ונותן הודאה שעשה לי כל צרכי ואין צריך למכור כל מה שיש לו ויש לו מנעלים לרגליו ג"כ אתי שפיר.

ועוד י"ל בטעמו של דברי, דהנה רמז גדול בזה, דהנה בברכת שעשה לי כל צרכי מקיים אדם תמיד מאמר חז"ל (ברכות נד.) חיב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה, דהרי אומר בכל יום שעשה לי כל צרכי, והרי יש ימים דהוי ח"ו רעה על האדם ואיך יברך שעשה לי כל צרכי הרי על הרעה, ואיך יברך ברכה לבטלה, ובעל כרחך אומר דגם הרעה הוה טובה ומודה על הרעה.

והנה מה דהרעה הוי טובה היינו כמו שאמרו חז"ל (ברכות ה.) דהיסורין מביאין לחיי העולם הבא, ויש במדרש (בראשית רבה פרשה סה, ט) ביצחק תבע יסורין מהאי טעמא. והנה אדם הצדיק נקרא הולך, דהולך ממדרגה למדרגה, כמו שכתבו המפרשים זצ"ל, ולכן נתקן ברכת מנעלים כמו דהמנעלים הוי צורךהליכה דאם יושב במקום אחד אין צריך מנעלים, כן הכי נמי צריך האדם ליסורין, כי ע"י כן יהיה הולך להתדבק בו יתברך לקיים התור והמצוות, לכן נותן הודאה על הרעה, ואתי שפיר בעזה"י, ודו"ק.

נוסחאות הברכה

(ע"פ הלכה ברורה לר' דוד יוסף שליט"א)

שעשה לי כל צרכי: גמ', [רי"ף (ע"פ הג"ה)], מאירי, אורחות חיים, רבינו ירוחם, אבודרהם, טוש"ע (מו, א) ובסידורינו.

שעשית לי כל צרכיד: רא"ש, רי"ף, רמב"ם, רי"ד, מחזור ויטרי (עמ' נז), מהר"ח אור זרוע (סימן קא), ("עיון תפילה": מצין מחזור לבני רומא").

אשר עשה לי כל צרכי: נוס' המאורות.

שלא חיסר מצרכי כלום: סדר רע"ג (דף ל"א ע"א). וכן האשכול (מהדו' הרב אויערבך ח"א סימן ד) אך במהדורת אלביק גרס: "שלא חיסר מכל צרכי".

אשר לא חסר: המנהיג.

אשר לא חסר מצרכי כלום: תלמידי רבינו יונה (מד: בדפי הרי"ף.

בהקשר לנוסחאות

אומר ה"צלותא דאברהם" בנוס' שלא חיסר מצרכי כלום מסתדר עם הפירוש שאדם יש לו מנעלים לרגליו אז הביעו דבר זה להרגשת סיפוקו ולומר כבר יש לי כל צרכי ואפילו מנעלים לרגלי.

בהקשר לזה שהברכה היא לא בלשון בינוני.

נביא עיקר הדברים המובא ב"ענף יוסף" מ"אוצר התפילות הקטן".

" מ"מ אין לשנות נוסח זה ("שעשה לי כל צרכי") ולומר העושה לי כ"צ. כיון שהגירסא כן בש"ס אף שאין אנו יודעים הטעם (מחצית השקל). וברמב"ם גי' שעשית לי כל צרכי. ואינו נראה שכל הברכות כך הם מדברים בנמצא והדר נסתר (פר"ח). עוד כתב הפר"ח עיקר בנוסחא מתחלה ברכת שעשה לי כל צרכי ואח"כ ברכת המכין מצעדי גבר. וכן איתא בש"ע".

וע' עוד ב"אוצר התפילות הקטן" על נוסח הברכה (ומביא ראיות שצרכי הכונה לא כמו בספר תפלה זכה שחשבו לפועל המגונה אלא כל צרכי האדם.

האם לברך בתשעה באב ויוכ"פ את ברכת "שעשה לי כל צרכי"?

(אני אביא עיקרי דברים ע"פ תורת המועדים ימים נוראים סימן ט"ו סע' י"ח.)

ישנם הרבה ראשונים שסוברים שיש לברך לדוג' שבלי לקט (שיט): שאומר שלעיתם יש צורך לנעול מנעלים מסכנת עקרב, וחלק על אלה שאומרים שלא לברך שלא נועלים ביום זה, אולם שיטת הרמב"ם שאינו מברך אך יש מגילת ספר (עשין כז) שטוען שרמב"ם אינו סובר וכמוהו בספר ערך השלחן (תקנד סק"ו), אלפסי זוטא (בסוף ברכות) (אבל ת"ב אין לברך והסיבה לכך מובאת ב"שיורי ברכה" (מקורו להלן) שבת"ב זה בגלל עוניינו לעומת יוכ"פ ששבח הוא לנו שאיננו זקוקים לנעלים לצרכינו).

אך יש את דברי האר"י שהביאו החיד"א בברכי יוסף (שיורי ברכה סימן מו סק"ד) שלא לברך לא בתשעה באב ולא ביוכ"פ.

וביבי"א אומר ח"ב חאו"ח סי' כה סע' טו: מזכיר שלמרות שלא אומר סב"ל נגד מרן שיש נגדו האר"י, ואם המקובלים אומרים אחרת מברכים נגדם. שיש לחוש לברכה לבטלה למרות שע"פ הסוד יש לברך, למרות נגד הפוסקים ומרן.

ומביא שיש שסוברים, שיש לברך שמותר ללבוש מנעל שאינו של עור מה שמביא רשב"ץ ח"ב סי' קפו ועוד.

אף בצלותא דאברהם שכתב " נ"ל שבזמננו ברוב בנ"א חולים הם לגבי צינה ומקילין ללבוש נעלים לצאת לבי"כ ועוד שיש שאומרים דלדבר מצוה מותר ורובן ככולן לובשין נעלי גומי לכו"ע צריך לברך ברכה זו ביוכ"פ ות"ב והכי נהג רבינו זקני ואין לשנות".

ולכן פוסק: ר' דוד יוסף "יש שאומרים שביוכ"פ אין לברך בברכות השחר "שעשה לי כל צרכי", כיון שנתקנה על לבישת נעלים, ויוכ"פ אסור בנעילת הסנדל. ויש אומרים שצריך לברך ברכה זו גם ביום הכיפורים, שעל מנהגו של עולם הוא מברך. ועוד שרגילים לנעול מנעלים שאינם של עור, המותרים ביום הכיפורים. ועוד שיש נועלים מנעלים של עור במוצאי יום הכיפורים, וכשמברך בבוקר הרי הוא מברך על נעילת הנעלים במוצאי יום הכיפורים. ולהלכה נראה שהמברכים ברכה זו ביום הכיפורים יש להם על מה שיסמוכו. ומכל מקום שב ואל תעשה עדיף, שספק ברכות להקל.

דילוג לתוכן