ספרים על תפילה

ברכת אשר נתן לשכוי בינה

סיכום הנוסחים העיקרים:

"אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" – גמרא, אשכנז, ויטרי (פט) ראבי"ה.

"ברוך שנתן לשכוי בינה להבחין (ברי"ף הגה' ב"ח: להבין) בין יום ובין לילה" – ?רא""ש, רי"ף.

"הנותן לשכוי בינה להבין בין יום ובין לילה" – ספרדי, רע"ג, רמב"ם גי' הרב קאפח.

"הנותן לשכוי בינה להבדיל בין יום ובין לילה" – ספרד, אבודרהם, כנה"ג, רמב"ם.

ישנם גרסאות שהשמיטו את "בין יום ובין לילה" כמו בה"ג ברכות פ"ט גי' אצלו בגמרא וכן רבינו שלמה מגמזייא, האשכול, מנהגות.

בהקשר לההבדל בין נוסחאות ברמב"ם הרבה מציינים את התשב"ץ ח"ג סימן רמז:

ואנחנו מוסיפים פיוטים בתוך הברכות ובתוך התפילה ואין כאן איסור מפני שנוי המטבע אלו היו הפיוטים ההם מענין הברכה.

שיטת הרא"ש

ברא"ש אצלנו מובא הגי' "ברוך שנתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה",

ובשו"ת הרא"ש כלל ד סימן א "אשר נתן לשכוי בינה",

ובקיצור פסקי הרא"ש (כתבו בן הרא"ש): "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה).

תקון תפילה מ"אוצר התפילות"- בעל מעדני יו"ט: יש לתמוה שבכל הברכות בלשון בינוני חוץ מברכה זו ושעשה לי כל צרכי ולזו יש טעם שכן כתוב או מי נתן לשכוי בינה … ואולם בסידור רע"ג, רמב"ם, בני רומא, תימניים וספרדים הנוס' הנותן לשכוי בינה.

צלותא דאברהם: "שנתן" מצוין כך בבה"ג, ברי"ף, ראבי"ה ברכות פ"ט, סמ"ג עשין כז וסידורי אשכנז לעומת רמב"ם, רע"ג, ספרד, נוס' ספרד והאר"י: "הנותן" כמו כל הברכות בלשון בינוני והרא"ש כנראה בט"ס שבקיצור פסקי הרא"ש כתוב הנותן וכן בספרו הטור…

סיכום הפירושים

מ"עיון תפילה" מה"אוצר": "ישנו הבדל יסודי בין "לבְחון" לבין "להבחין" אך לא בחן, ההבדל בין בחן להבחין שהבחן רוצה לדעת טיב הדבר, כמו ויבחנו דבריכם (בראשית מב, טז) .. ואולם המבחין איננו רק מבדיל בין שני דברים דומים, כמו "שם יזכה יבחין מה בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם (ברכות ט:) …".

הבינה בהקשר הזה היא גם כמילה להבחין או להבדיל שמי שמבדיל צריך בינה לכן ברכת הבדלה בחונן הדעת שהיא החכמה בלהבדיל בין שני דברים דומים.

שכוי ישנו סיכום השיטות ב"עץ יוסף" מ"אוצר תפילות" ויחד עם אבודרהם נעבור על רובם.

פי' הלב נקרא שכוי בלשון המקרא "או מי נתן לשכוי בינה" (איוב לח, לו) והלב הוא המבין.

ומפני שהתרנגול נקרא גם כן מבין זה שהרי הוא קורא בכלל פעם באותו העת. ובערבי קורא לתרנגול שכוי.

וגם יש בשמיעתו הנאה שיודע שהוא קרוב ליום והגיע עת לקום ממטתו. לפיכך תקנו ברכה זו בשמיעת קול תרנגול (לבוש).

עוד יש לפרש שכוי שרשו שכה. וענינו ראיה בלשון ארמי ותבט אשתו מאחריו ת"א ואסכיאת. והנה זאת הברכה היא הודאה על הראיה אשר חנן ה' אותנו בהבחנת בין יום ולילה. ר"ל בין אור לחשך. ולשון בינה שייך בראיה כמו (איוב לא, א) ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה (דברי ריבות).

באבודרהם מובא טעם נוסף שנקרא כן מפני מראות כנפיו מ-"במשכיות הכסף" (משלי כה, יא).

דילוג לתוכן