ספרי אמונה

קדמות ה'

יוסף: אבא, מהו העיקר בפיוט: "קדמון לכל דבר אשר נברא, ראשון ואין ראשית לראשיתו"?

רב משה: עיקר זה1 הוא שה' נצחי וקדם לעולם ולזמן שברא את העולם בזמן שאינו נמדד כי ה' יצר את הזמן ולכך כוחו ללא גבולות שהמושפעים תלויים בתכלית ובגבולות כמו הזמן ומכאן שהעולם נברא יש מאין.

יוסף: איך אפשר להוכיח זאת מסברא?

רב משה: מכיוון שהעולם מחודש אז ברור שיש בורא לעולם שחידשו2 בכוונה וברצון לתכלית מסוימת ומכאן ברור שיש אחד ללא תכלית3. ומכיוון שלא קדם זמן אז לא נוכל להגדיר כמה זמן חיכה עד שבראו4.

יוסף: מה הראיה מן המוחש?

רב משה: אנו רואים שתנועות גרמי השמים הם ללא הפסק משום שה' מניע אותם. וכן הניסים שלא מדרך הטבע כמבול, הפצת דור הפלגה וחלוקתם לגבולות וללשונות, קריעת ים סוף, העמדת שמש בגבעון וכד'. הכנעת טבע העולם מראה שיכולת ה' בלתי בעל תכלית ומכך ראיה לקדמותו.

יוסף: מה הראיה מן הקבלה?

רב משה:  הרמב"ם5 מביא את המקור "מענה א-להי קדם" וכוונתו שה' קדם לזמן וכן מבריאת העולם בתחילת התורה שה' ברא את העולם  ועדות זו הייתה ברורה בזמן מתן התורה.

יוסף:  איך עדות זאת  היא ברורה?

רב משה: עדות זו עברה קצת אנשים באופן איש מפי איש עד ששמעו דור משה. שהרי נח ראה את מתושלח ולמך ששמשו את אדם הראשון, אברהם אבינו ראה את נח ואת שם חם ועבר  ויעקב אבינו קיבל מאבותיו ומשם ועבר ועמרם בן קהת בן לוי קיבל מהשבטים ובני עמרם קבלו מקהת ועמרם.

ולכן קבלת איש מפי איש מעידה על הבורא שחידש את העולם ושם את האדם בבריאה עם אדמה נושאת פרי ובעלי חיים.

הערות

מקור בית אלקים למבי"ט שער היסודות פרק י
[1] ע' במורה נבוכים ח"ב פי"ג שלל את שיטות החולקים על הבריאה (אך האמונה בבריאה היא מטעם הנבואה כמבואר במורה נבוכים ח"ב פט"ז עע"ז ע' במורה המורה) ובעיקרים מאמר ב' פרק יח על זמן ביחס לה' ובפרק יז שה' אינו תלוי בזמן.
[2] כוזרי (מ"א אות סז) כתב שהעולם נברא יש מאין אך מי שסובר יש מיש לא נוגד את דעת האמונה. לעומתו אך הרמב"ם במורה ח"ב פי"ג הכריע כסברת היש מאין רק אך שהפסוקים מובן שני הדעות ולסברת הרמב"ם מי שאינו מאמין כן זה בכרת! הרב קאפח מסביר שהראב"ד מביא ראיה לשיטת הרמב"ם וזה מבראשית רבה א, ט (מהדו' וילנא )  על "פילוסופי אחד…".

המהרי"ט בצפנת פענח בבראשית דרשה א' – אמר שה' ברא יש מאין ביום הא' ואח"כ הפרידו והבדילו כדברי הרמב"ן.
בקשר לדת ומדע, הרש"ר הירש הסביר במאמרו "על ערכה הפדגוגי של היהדות" שאפילו אם המדע יגיד שהעולם קיים מיליוני שנים זה לא יבהילנו משום שהכוחות והעוצמות שהיו בארץ לא פעלו באותה מידה ובנוסף לכך חז"ל מזכירים שה' ברא עולמות ומחריבם קודם שברא את העולם הזה (ע' בתפארת ישראל במאמרו בסוף המשניות על סדר נזיקין). ע' גם בספר אמונה ומדע תשל"ז (עמ' 89) לאדמו"ר מחב"ד שמסביר שהחוקרים בגיל העולם משתמשים בתיאוריות בשיטת אקסטרפולציה שהיא ביחס למה שנמצא מעבר הטווח הידוע וככל שיגדל ההבדל כך יגדל הטעות ומסביר על עוד טעויות כמו הכוחות בבריאת העולם שפעלו באופן אחר וכד'. לגבי סברת חלק מהחוקרים שימי בריאת העולם עידנים) האדמו"ר מחב"ד חלק על שיטה זו משום שטען  שזה עלול להשפיע על נוסח הגט (שם עמ' 47), בדרך זו הולך הראי"ה באגרותיו אגרת צ"א..

בקשר למניין בריאת העולם אנו הולכים לפי שיטת בני ארץ ישראל לעומת בבל (המחלוקת היא על שנה אחת ומכיוון שהעולם נברא בכ"ה באלול אז המחלוקת האם סופרים את כ"ה באלול עד ראש השנה כשנה אחת, אנשי ארץ- ישראל הלכו לפי הכלל התלמודי "יום בשנה חשוב שנה" (בבלי ר"ה י ע"א) לכן אנו מונים עוד שנה על תקופת זו, ע' במעין טבת תשעג – מאמרו של הרב שי ואלטר שליט"א שמביא שתחילת השימוש בספירה לבריאת העולם כנראה בתקופת הגאונים).
[3] הספורנו באור עמים (פרק י אות טז) מבאר באריכות למה העולם נברא יש מאין ושולל את דברי אריסטו בקדמות העולם וע' בפירושו לבראשית (א, ב).
[4] ע' מורה נבוכים ח"א סוף פרק ע"ד
[5]  בהקדמה לפרק חלק מביא את הפסוק בדברים לג, כז

דילוג לתוכן