ספרי אמונה

נצחיות התורה

יוסף: אבא, מהו העיקר בפיוט: "לא יחליף האל ולא ימיר, דתו לעולמים לזולתו"?
רב משה: הפייטן דיבר על העיקר שתורה זו מועתקת מאת ה' ולא מזולתו ועליה אין להוסיף לא מתורה שבכתב ולא מהתורה שבעל פה1.

יוסף: מה ההבדל בין עיקר זה לעיקר הקודם?

הרב משה: עיקר זה מודיע לנו שמשה רבנו לא שינה וכתב את התורה על פי כללים שה' מסר לו, אלא שכל אותיותיה נכתבו על פי ה'.
יוסף: למה בני ישראל לא רצו לשמוע את כל התורה2 ?

הרב משה: משום שפחדו שמא יעברו על דבר ה', שאם שומעים ע"י שליח זה פחות חמור לשומעים מלשמוע ישירות מהמלך.
יוסף: מה כולל אי שינוי בתורה?
הרב משה: כל התורה כולה נכתבה למשה ככתבה וכלשונה מבלי שינוי של אות א' ואם היה שינוי אז לא היינו נזהרים בעניינה, כי מיהו שישנה אחר ה' וישנה על פי דעתו ויחד עם התורה שבכתב נתנו לנו דרכי לימודה ומידותיה (התלויים בדקדוק אותיותיה) וכן הלכה למשה מסיני שהן ידועות וקצובות3.

יוסף: מה הראיה שנתינת התורה תהיה ללא שינוי מסברה?
הרב משה: זה נתבאר מד' ראיות4 : א. מצד הנותן, ב. מצד התורה, ג. מצד המקבלים, ד. מצד אמצעי קבלתה.

א. מצד הנותן – ה' הוא ללא שינוי וכמוהו התורה לא תשתנה וכמו שבריאתו לא משנה את חוקי הטבע כך מחייב הטבע שאין שינוי בתורתו שנכתבה אלפי שנה קודם שנברא העולם5 .

ב. מצד התורה – משום שהיא תמימה הכוללת חיים בעולם הזה והבא ויש בא מצוות המובנות לשכל ושאינם השכל. וכן נתינתה במעמד מפורסם לרבים בקולות וברקים, שלא היו מעולם ולא יהיה כמוהו.
ג. מצד המקבלים – דור דעה שקבלו את התורה אף לפני נתינתה (במרה) וקיבלו את התורה במעמד הר סיני שנאמת להם ואיך בניהם יגידו שקר הנחילו אבותינו ח"ו, דבר המעיד שלא נפל בלבול בזרעם משום שהתורה היא מורשה לקהילת יעקב6 .

וכן חכמת ישראל מעל חכמת האומות בזכות התורה, וביחוד בארץ ישראל שאוירה מחכים7 לישראל וכך שיעלו לארץ יתחכמו בה יותר מכל האומות. סיבת הדבר שזיכוך אדם הראשון הוא בעם ישראל (אחרי שנפרד מקליפת ישמעאל ועשו) וחכמת אדם הראשון תאיר במקום יצירתו שהיה בארץ ישראל ולכן הנבואה שורה בארץ ישראל 8.

ד. מצד האמצעי – שאין נביא גדול כמשה רבנו והיה לו אף יתרון בנתינת התורה. וכמו שסיפורי התורה אין בהם שינוי אז כל שכן מצוותיה ואזהרותיה.
יוסף: מהם ההוכחות הנראות מהמציאות (=יחש)?
רב משה: בכל תקופות בנביאים לא דיבר שום נביא נגד תורת משה, כיון שנביא לא יכול לחדש בתורה. ומה שאמר אליהו הנביא בהר הכרמל היה לפי שעה כדי לגדור העם מעבודה זרה. וכן כתוב בתורה9 "לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו". אנו רואים שהתורה לא משתנה למרות השינוים שחלו לעם לעומת חוקי אדם שמשתנים מעת לעת. עם ישראל בכללותו שמר את התורה למרות הניסיונות שעבר ותלה את סבלו בעזבו את התורה. אנו רואים שצאצאים לעוזבי התורה חוזרים לתורה וזה מסגולת נצחיות התורה.

יוסף: מה הראיה מן הקבלה?
רב משה: ממה שהתורה אומרת לנו "תורה צוה …” וכן כל הנביאים אחר משה הסכימו שהיא נצחית מפי משה רבנו ולא שינו אותה ולא סתרו אותה. וראינו שהזהירו הנביאים עליה כמו ביהושע "לא ימוש ספר התורה..” ונביאים הללו מסרו את התורה לאנשי כנסת הגדולה כנזכר בראש מסכת אבות.
יוסף: למה חכמים הוסיפו גדרות וסייגים לתורה שנראים כתוספות?
רב משה: אותו דבר אפשר לומר על הגרעון, איך בא דוד והעמידן על יא מצוות (סוף מכות)?
הסיבה לשני הדברים הללו שהדורות ממעטים, התשובה לתוספת פשוטה שחז"ל למשל לא אמרו על בשר עוף בחלב שהוא מהתורה, אלא שהוסיפו משמרת למשמרתה של תורה. טעות זו הייתה לאדם הראשון שאמר לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו. והקב"ה לא הזהירה על הנגיעה וכך הפילה הנחש והגיעו לחטא. כך אנו מבדילים בין מצוות מהתורה לדברי חכמים.
יוסף: מדוע העמיד דוד את התורה על יא מצות שנראה שמיעט את התורה?
רב משה: הרמ"ה פירש שמי שמקיים את כל התורה מסייע ומגן ה' שהוא לא יכשל בהרהור עבירה ובגלל ירידת הדורות ביקש דוד שיגנו יא מצוות הללו, בא ישעיה והעמידן על שש. בעל העקרים כתב (מ"ג, פ"ל ) כל א' מהנביאים התכוון לעשות כללים שכוללים מצוות רבות שעל ידם יגיע אדם לדרגה גבוהה. ודעתי היא שמצוות הללו אינם כוללות את כל התורה או רובה, אלא שראה דוד בדורו שקיימו את כל התורה, אך לא היו נזהרים בדברים שלפנים משורת הדין, בא דוד והזהירם בכל מצוות התורה ועושה כל אלה לא ימוט לעולם10 .

יוסף: למה כתוב ד' גזרות גזר משה ובאו זקנים ובטלום11 ?

רב משה: כוונת הדבר שזקנים הללו בטלו את הקושי של אותם גזירות12 .

יוסף: איפה תורה שבכתב מעידה על תורה שבעל פה?

רב משה: כתוב בתורה וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר ציויתיך", ה' ציוונו בתורה שבעל פה כי לא נמצא ציווי על דיני זביחה13 . וכן יהושע נאמר לו "והגית בו יומם ולילה למען תשמור…” ציווי זה נאמר על תורה שבעל פה שארוכה מיני ים ולא על תורה שבכתב החתומה.

יוסף: איך מסבירים שהתורה ללא שינוי אם נחלקו תלמידי שמאי והלל וכן האמוראים והחכמים הבאים אחריהם עד הים חולקים, והרי יש איסור לשנות בתורה שבעל פה?
רב משה: התורה רחבה מיני ים ומשה רבנו לימד את מה שלמד ביום בסיני במשך שנה ומכיון שהיו ישראל אוכלי המן יכול היה משה רבנו למסור להם. מה שלא יכל לעשות יהושע שנלחם ולכן בתחילת מסכת אבות כתוב משה מסר ליהושע ויהושע לזקנים. וזקנים לנביאים, ונביאים הללו למדו דרך כללים ומידות שנמסרו להם מסיני. אחר שהפסיקה הנבואה לא היו מוכנים ללמוד בבירור והיו נופלים להם ספיקות בלמידות התורה עד שהגיע מחלוקת מצד קבלתם ועל זה אמרה התורה אחרי רבים להטות.
יוסף: האם הייתה השפעה נוספת להפסקת הנבואה על אמונה בתורה שבעל פה?
רב משה: כן, הצדוקים וחבריהם לא יכלו להכחיש את התורה שבעל פה בזמן הנבואה, אך לאחר הפסקת הנבואה הכחישו את מה שלא נכתב14 .

יוסף: האם את כל התורה קיימו בני ישראל במדבר?
רב משה: נראה שחלק מהמצוות אינם יכלו לקיימם, כמו מצוות המילה שהיה סכנה בקיומה ופסח שרק נימולים חייבם לקיימו, וכן שאר דברים התלויים בארץ ישראל, כמו נחלות וכן שאר חלקי תורה שנתנו מאוחר יותר, חלקם רק בערבות מואב לקראת כניסתם לארץ. כמו למשל קריאת שמע שניתנה במשנה תורה והנחת תפילין.
וזה קשה שהרי דור המדבר היה דור דעה ואיך יכלו לעסוק בכולה אם לא נשלמה נתינתה עד שבאו לערבות מואב.
אלא שהאמת הוא שכל המצות שהוזכרו במשנה תורה אפילו אותן שלא הוזכרו כלל בספרים הקודמים כולם נאמרו בסיני ובאהל מועד, וכמו שאמר הכתוב הואיל משה באר את התורה הזאת וגו', לא בא אלא לבאר מה שנזכר לו קודם בעל פה. ואפשר לומר שאף שלא הוזכרו בכתב עדיין עסקו בהם דור המדבר ויחידי סגולה קיימו את מה שעדיין לא התחייבן כאברהם אבינו בשעתו. ומזמן נתינת עשרת הדברות ידעו והשכילו בכל תרי"ג המצוות שנרמזו בו. אך בזמן יהושע נתחייבו בכל המצוות, כמו שנאמר ליהושע "והגית בו .. ככל הכתוב בו".
יוסף: מדוע חז"ל במשך הזמן החמירו על ידי הוספת תקנות גזירות וסייגים (עד שהתורה נראית שונה לגמרי)?
רב משה: הוצרכו חכמנו בעקבות ירידת זהירות מהעם בקיום המצוות לתקן גדרים וסייגים כדי שלא יגיעו לאיסורים. מכיוון שכך לא נעשו שינויים הללו בממון משום שמה שנחמיר לזה יקל לחברו15 .

יוסף: איך התוספות לא משנות את התורה?
רב משה: ניכרים תוספות הללו שהם מדרבנן שאנו הולכים בהם להקל ולכן אין בזה שינוי בתורה. ומה שלא הוזהרנו מדבריהם בגלל שזה התנאי שעשו חכמים בתחילתן וכן התנו שלא יעשו גזירה לגזירה וכדומה.
יוסף: למה יש מנהגים שונים בעם16 ?

רב משה: מנהגים הללו הם לא בגופי תורה שבעל פה, אלא בדברים שאין להם עיקר. כמו מנהגי אבילות ונוסח התפילה שמוסכם בו כמות הברכות ואופיין אך יש שוני בנוסחאות. לפני אנשי כנסת הגדולה כל אחד בירך לפי צחות לשונו שהייתה נבואה בישראל והייתה נשמעת כל ברכה אף ללא ציבור ונשמעת כתפילה בציבור. רק בימי שני וחמישי נאספו לקריאת התורה ולא היתה חזרה כי כל אדם היה בקי לסדר שבחו 17.

יוסף: על מה חכמים הסתמכו בנתינת גזירות ותקנות18 ?

רב משה: על פי המצוות שנתנו לנו שבתורה נכתב: "על פי התורה אשר יורוך" וכן "לא תסור", על פי התורה – זה על פי לימודי חז"ל מהמידות שהתורה נדרשת בהם ע"פ תורה שבעל פה 19. וחכמים הצטוו לגזור ולתקן תקנות מהכתוב: "ושמרתם את משמרתי" עשו משמרת למשמרתי.

הערות

1) הלכות יסודי התורה פ"ט ה"א וכן הלכות מלכים ומלחמותיהם ומלך המשיח פ"יא ה"ג (עם השמטות הצנזורה), רש"י ויקרא כה א, ראש אמנה לאברבנל פרק יג, תפארת ישראל למהר"ל פרק מט – נא וספר תורת נביאים המכונה ואלה המצות של מהרי"ץ חיות.
2) דברים ה, כא וע' נחל קדומים לחיד"א בפרשת עקב אות א – על גרימת השכחה שנבעה מכך שהתורה נשמעה ע"י שליח.
3) הלכות ממרים פ"א ה"ג – "דברי קבלה אין בהם מחלוקת לעולם. וכל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו".
4) ג' ראשונות מופיעות בספר העיקרים מ"ג פי"ג.
5) תפארת ישראל למהר"ל פרק נא
6) המהר"ל בתפארת ישראל למהר"ל פרק נה – נו מראה על הקשר בין שכחת או פיזור התורה תלוי במצב האומה – לפי זה בזמן נתינתה היה השיא של שלימותה ורק אחר כך החל השכחה. ובפרק מז על מעלת ישראל בשעת מתן תורה.
7) קידושין מט:
8) ספר הכוזרי מאמר ב אות יג – יד וכן מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בא אות ה
9) דברים ד, ב
10) ע' תפארת ישראל פרק נד שמבאר שיש להם שלימות כללית כמו תרי"ג מצוות אך השומרם אינו מעלה כשומר תרי"ג ומבאר מדוע בחר דוד המלך דווקא במצוות הללו.
11) במהדורת וילנא רשום נביאים במכות כד.
12) ע' מכות כד. בפירוש כוס ישועות לר' שמואל הכהן שאטין כתב: “כל ד' גזירות אלו לא אמרן משה בענין רע ח"ו רק הכל לטוב … רק הואיל דהיהיה לפרש לרע … לכך באו ד' אלו וביטלו מכל וכל … ובזה לא סתרו את דברי משה רבינו ע”ה רק קיימו את מחשבתו". וכך פירש ערוך לנר ובחידושי מהר"ל כתב שנביאים דינם רפה ולכן הפחיתו בנבואתם את הגזירה.
13) ע' מעוז הדת לרבי יהושע העליר זצ"ל פ"א אות ט שמביא מקור נוסף של וידוי מעשרות (דברים פרק כו) “לא אכלתי באוני" ובתורה לא מוזכר דיני אונן.
14) בפרי צדיק פרשת דברים אות יד מבואר שיחד עם הפסקת הנבואה החלה המינות ונתן ראיה מהפסיקתא
15) מסיבה זו הרב יהושע העליר במעוז הדת בפ"ג אות יב – טו אומר שבימים הללו עלינו להקפיד יותר על קיום תקנות חז"ל.
16) ע' בדברי שלום ואמת ח"ד עמ' 220 שמבאר שטעם המחלוקות בין אשכנזים לספרדים שורשם במחלוקת א"י ובבל, פיצול העם היהודי וחלוקה בגירסאות. וע'שו"ת זבחי צדק לרב עבדאללה סומך זצ"ל חיו"ד שאלה כה – איך יש מחלוקות אם הכל ניתן מסיני?
17) כן הרמב"ם בהלכ' תפילה פ"א ה"ד וע' הסבר יד המלך למה אף הבקי נאסר עליו לשנות. טעמים נוספים: תורת חובת הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג – שיהיה לו סדר מסודר שלא יתבלבל בתפילתו ובכוזרי מ"ג אות יט כדי שיכוון לטובת כלל ישראל גם שזה על חשבונו.
18) מכאן זה מתוך הקדמה לקרית ספר פרק ה
19) פ"א מהלכ' ממרים

דילוג לתוכן