ספרי אמונה

הקדמה לסיכום – י"ג עיקרים ע"פ הסבר המבי"ט

מטרת חיבור זה הוא סיכום הכרת יסודי האמונה ובעיקר י"ג עיקרי הרמב"ם. המבי"ט בלשונו הטהורה הקיף מכמה צדדים את יסודי האמונה בשערו היסודות (= העיקרים) בספרו בית אלקים ופעמים שהרחיב את דבריו בשאר מקומות (כמו בשערים אחרים או קרית ספר). המבי"ט שכלל ובנה את היסודות על גבי ראשונים שקדמו לו כמו: ספרי הרס"ג הרמב"ם, הרמב"ן, אברבנאל, העיקרים, כוזרי וכן ידו הייתה אף בסוד. חלק מרעיונות הכתובים בספרו מצויים אף בחכמי דורו כמו חכמי צפת וכן אצל ר' מאיר אבן גבאי זצ"ל בעל ספר עבודת הקודש.

בדרך סיכומי השתדלתי להראות את המבנה באופן של שאלה ותשובה כדי להקל על הבנת העניין ולתת רווח בין הדבקים כדרך שיחה בין רב מלומד לבנו הצעיר. בנוסף לכך הוספתי הערות להרחבת העניינים בסיכום כדרך לימודי תוך שימוש בספרים רבים כמו ספר י"ג עיקרים אברהם יצחק נריה זצ"ל ומאמרו של הרב אבישי נתן מייטליס שליט"א בירחון ה' של ערוגות הבושם (ישיבת הר המור), וכן באוצרות אלקטרונים המתחדשים בזמנינו כפרויקט השו"ת, אוצר החכמה ועוד.

הרחבת ההערות יש לה כמה צדדים:

מצד א' – חלקם מראה דעות דומות בעניין א' כדי שיוכל הלומד לבחור כאוות נפשו, שאין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ (ע"ז יט.).

מצד ב' כמו שהמבי"ט כולל בתוכו הרבה גדולים לפניו ההולכים בנתיבים שונים כוונם לאמת איתם את ענייני האמונה מצדדים שונים, כן ראוי שיהיו ההערות על סיכום דבריו ואם ניתן למצוא ישוב לנתיבות מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחדיו.

על הנתיבים השונים העולים לבית אל כתב הראי"ה קוק ונתן בכך נופך לתורת רבו הנצי"ב1, בספרו מדבר שור (הדרוש התשיעי): "ועל מצבה אמרו חז"ל ע"פ: "אשר שנא ד' אלהיך", אע"פ שאהובה היתה בימי האבות מ"מ עכשיו שנאה. ונראה טעמא דמלתא, כי הנה אמרו חז"ל: "אין קורין אבות אלא לשלשה", והיינו כי הם סללו לנו שלשה דרכים מפולשים לעבודת השי"ת, אברהם כפי מדתו באהבה, יצחק ביראה, יעקב אבינו ע"ה בכח התורה. והנה בימיהם שהם תקנו את הדרכים הי' צריך שבכל זמן של כל אחד מהאבות היתה מדתו שולטת ודרכו בעבודת השי"ת היתה הרצויה, אבל כשכבר נשרשה הקדושה בי"ב שבטים, נעשו מהרכבות אלה הג' דרכים כמה וכמה נתיבות חלוקות, ומכל מקום כולן עולות בקנה אחד, וכן הוא רצון השי"ת שכל אחד ואחד יעסוק בתורה ומצות לפי מדתו רק שיתאחד עם הכלל וילך ע"פ דרך התורה".

הגראי"ה אף התייחס לסיבות ההיסטוריות שגרמו לשינויי הדעות במאמריו "לשני בתי ישראל" (על הספרדים והאשכנזים) ודרך התחיה (מתנגדים וחסידים) והיאך כל זרם יכול לבשם את דרך חברו. בלשונו הציורית אמר (בסוף מאמר דרך התחיה)" ועירובי התחומין והחצרות המיוחדות, אשר לכל נשמה מיוחדת במחיצתה המיוחדה, יבסמו את כל הנשמות. הפגמים של כל חטאות אדם ימחקו, ואורה עליונה של 'נהירה אל ה' ואל טובו' תחדר בקויה2, בזרמי נחל עדנים, אל כל אשר יקבץ לשם תחיית עם הקדש על אדמתו".

ואף ידידו המקובל הרב שלמה אלישיב זצ"ל בעל ה'לשם שבו ואחלמה' (שערי לשם ח"א סי' א פ"ג) הראה את הביסום הקבלה על דברי הרמב"ם במקומות מסוימים וזה לשונו "הנה בדברינו הללו יתבאר לנו מחלוקת הקדומה אשר נראה בין הרמב"ם וסיעתו לבין הר"מ גבאי ז"ל ודעמיה, בענין תכלית המציאות כולו, אין הוא כ"א לכוונה תכליתית לעצמו, או שהוא רק לתכלית האדם לבד, וכמו שכתב המורה ח"ג פי"ג, ובעבודת הקודש להר"מ גבאי ז"ל בחלק התכלית בפרקים הראשונים שם, והאמת הוא, כי אלו ואלו הם דברי א-להים חיים וכו' ע"כ.

וכן היו עוד חכמים שביארו, שהרמב"ם והר"ם בן גבאי מתכוונים לדבר אחד בסגנון שונה כדברי הרב יקותיאל אריה קמלהר זצ"ל בספרו אהבת הקדמונים (ח"א עמ' מג), מביא שנראה שעבודת הקודש מראה שאי אפשר להגיע לשלימות לולי תורת הנסתר ובא להשלים את החסרות בתורת הרמב"ם. ובתחילת ספרו מביא הרבה תירוצים ליישב בין סתירות הרמב"ם לקבלה ודברי המתרצים.

וכדרכי המסכמים הבאתי קצת עלים על חיי המבי"ט ובנו המהרי"ט באופן שיכול להסביר קצת על המחבר וספרו.

תולדות המבי"ט3

הרב משה בן יוסף טרני נולד בשנת ר"ס נפטר בשנת ש"ם בכ"א ניסן4. המבי"ט היה תלמיד מהר"י בי רב בר פלוגתי' דמר"ן ומשנת הרפ"ה היה הרב המבי"ט מרביץ תורה בעה"ק צפת בק"ק בית יעקב כמ"ש בתשובותיו ח"ג סי' מ"ח. והיה הרב חוטר מגזע רבינו ישעיה הראשון והאחרון ודודו הרב אהרן מטראני תלמיד מהר"ר יוסף פאסי אשר היו קוראין לו להרב מהר"ר אהרן בעל התוספות שהיה מכוין בעיונו וחריפותו לעומק התוספות ומרן מזכירו בח"מ בכמה דוכתי. ובניו הרב שלמה שנפטר בארץ מצרים והרב מהרי"ט. בין כתבי המבי"ט ישנם ספר קרית ספר בסדר הרמב"ם, ספר בית אלהים5 ושלשה חלקי תשובות הנדפסים, אגרת דרך ה' לעורר בכמה עניינים בעקבות אסון שקרה (בו הציע שאנשים יקבלו עליהם קבלות מסוימות וביניהם לומר י"ג עיקרים פעמיים ביום בכוונה). חיבור שנדפס גאולת עולם על דברים עתידיים (לא מצאתיו). ישנם מכתביו שצילומם נמצא בספריה הלאומית כמו קיצור ספר יוחסין לר' אברהם זכות (בספר בית א-להים למבי"ט רואים שחלקים מאלו משתלבים בספרו) ותשובה על כך שישנם שני אנשים ששמם ישו בתלמוד וכך תשובה עם כמה חכמי צפת (שהתפרסמה ב"מן הגנזים" ח"ז הוצ' אהבת שלום).

תולדות המהרי"ט6

המהרי"ט כנראה נולד בכ"ו תשרי שכ"ט בעיר הקודש צפת, מהר"ם האלשיך ראה אור בלידתו ושמו יוסף הושם בפי הרמ"ק לפני הברית. כבן 2 וחצי החל ללמוד תרגום ושנה לאחר מכן רש"י. בגיל 4 הייתה מגיפה ונפטרו כמה צדיקים האר"י הקדוש והרדב"ז. בגיל 6 וחצי למד תהילים במוצאי פסח זה היה לאחר שנפטר מר"ן ב"י (י"ג ניסן) ולפני זה הלך לבקרו עם אביו (המבי"ט החליף את מר"ן כרבה של צפת בשנותיו האחרונות). באותה שנה המבי"ט ראה בחלומו שהוסיפו לו חמש שנים (נפטר בשביעי של פסח בגיל שמונים שבנו המהרי"ט היה בן 12 וחצי), בגיל 8 בערך נעשה לו נס וניצל מנפילה בקומה שלישית על רצפת אבנים ללא חולי בשנה זו התחיל את מסכת ביצה ושנה בערב פסח מסכתות ברכות וחולין, באותו שנה בקרו אחיו מצד אמו הרב משה ממצרים עקב פטירת זקנו יחד עם רבנים נוספים. סיים את מסכת ביצה בגמרא שנתיים לאחר מכן בסעודה גדולה וסיפר על ניסו ששהה בין שיני גמל כשעה. כשמונה חודשים לפני פטירת המבי"ט הוא התפלל על בנו המהרי"ט וניצל. אחר פטירת המבי"ט בנו המהרי"ט נשא דרשה בכל השבעה והחודש והשנה על אביו. בהקדמה לספר צפנת פענח של המהרי"ט על התורה מציין שלא מש מבין ברכי אביו, אפשר לראות שחלק מדרשות המהרי"ט בצפנת פענח נותנות נופך לספר בית אלקים למבי"ט. היה מחותן של בן הב"י כבגיל י"ז ובנו משה נימול בי"ז בתמוז בעיר עזה (הרב ברח ממגיפה בצפת). הרב עבר הרבה ייסורים וכמה מקומות בארץ ובחו"ל עקב מגיפות ופרעות. לבסוף היה רב בקושטא ללא בעיית פרנסה ע"י נדיבים נפטר בי"ד תמוז שצ"ט.

מכתביו: שו"ת מהרי"ט- שני חלקים. חידושי מהרי"ט- על מסכת קידושין, חלק ממסכת שבת וממסכת כתובות. צפנת פענח- דרשות לתורה ולמועדים. שמות גיטין. צורת הבית- על צורת בית המקדש ותבניתו. תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים (מכון י-ם) זכרונות (תשובות מכתב יד שנדפסו עם שו"ת המבי"ט מהדורת זכרון אהרן)

התועלת היוצאת מחיבור זה

כמוזכר הדו שיח כמו שכתבתי לא היה במציאות, זה יותר כדי לעזור בלימוד בקצרה את חלק העיקרים בספר בית אלקים למבי"ט. ניסיתי להתאים את עקרונות שבספרי המבי"ט על י"ג עיקרים ע"י דו שיח בין אב לבנו על שיר יגדל א-להים חי. בחרתי בפיוט זה משום שהאר"י לא נהג לאמרו משום שסבר שאין עיקרים וצריך ללמד הכל בשווה. מכאן הנחתי ששיר יגדל היה מושר בחלק מבתי הכנסת בצפת באותם ימים.

עדיף לראות את המקורות בפנים ולהשתמש בדו שיח, כדי להבין את מהלך שער היסודות בבית א-להים למבי"ט, אך גם ללא עיון במקורות אפשר ללמוד מהקיצור שהכנתי.

מדריכים לנוער יכולים להשתמש בדו שיח כבסיס למחזה שעליו ידונו בהמשך עם חניכיהם (לשם כך כתבתי את תולדות המהרי"ט למעלה).

[מי שרוצה להרחיב ידיעותיו על תורה שבע"פ יכול לעיין גם בקיצור של ד' פרקים ממעוז הדת שמוסיף נופך על תורה מן השמים].

הערות

1) הרחב דבר דברים טז, כא; הרב קוק חזר על רעיון זה בעוד מקומות כמו אגרות ראי"ה ח"ג אגרת תשמו
2) כנראה הכוונה בה-ויתה
3) בעיקר ע"פ שם גדולים לחיד"א
4) נראה לי שיש ט"ס בשם הגדולים לחיד"א שהרי המהרי"ט ציין שאביו נפטר בשביעי של פסח וזה כ"א ניסן (ע' תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים / מכון י-ם)
5) בעל ג' שערים: "ואלו השלשה מפתחות שער השמים לבא בית אלקים, שער היסודות, שער התשובה, שער התפילה, כי יסוד התשובה תפילה … ומפני שהתפילה היא כוללת לכל בני אדם הקדמתי השער שלה, ואח"כ התשובה הוא לרוב האנשים החוטאים, ואח"כ טעם וראיות על העקרים אשר לא יובנו אלא ליחידי סגולה {יש הבדלים בין דפוס ראשון שקרוב למקור לעומת הבא אחריו שיש בו כמה שגיאות דפוס ברורות אך יותר נעים לקריאה, מסיבה זו אני ממליץ על מהדורת משך חכמה תשע"ח שהוקלד מחדש ע"פ דפוס ראשון עם קצת הערות, כעת זו המהדורה הטובה}.
6) בעיקר ע"פ תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים / מכון י-ם והרוצה להרחיב יכול לע' במאמרו של הרב שלמה בלעך זצ"ל תולדות רבינו המהרי"ט – הדרום, ניו יורק חוברת ז' אלול תשי"ח

דילוג לתוכן