ספרים על תפילה

ברכת מלביש ערומים

ביאור הברכה

אבודרהם: ע"ש "ויעש ה' א-להים לאדם כתנות עור וילבשם (בראשית ג, כא) וכמו שכתבו רז"ל "מה הקב"ה מלביש ערומים אף אתה עשה כן" (סוטה יד.).

בסידור הגאונים והמקובלים מציינים את התולעת יעקב בשם או"ז שאומר שהנידחים הם יגיעו למקום הנחש (גהנם) ללא לבוש, לעומת הצדיקים שיש להם מלבושים במה שיתלבש בעולם ההוא (עולם הזה ע"י מעשיהם), אבל לרשעים אין מלבוש הה"ד ואין כסות לאבדון. "וכשיעלו מעלוי לעלוי, אזי הקב"ה מלביש בגדים אחרים, הה"ד "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים ע"ז אנו מברכים לשמו הגדול שהוא מטה כלפי חסד ומרחם על בריותיו הה"ד רחום וחנון ה' ".

החזקוני על "כתנות עור" מביא כמה פירושים (ולפי זה אפשר להבין כונת הברכה):

1) לפי רש"י שקודם העור היה חלק כציפורן ללא שיער, להוציא שיטת מד"ק מעור ארנבים.

2) כתנות בשביל עורם (וכן תרגם אונקלוס).

3) מעור בת זוגו של לויתן ששחטה הקב"ה ומלח ושמר לצדיקים לעתל"ב.

וראה בבראשית רבה בראשית פרשה כ אות ב:

ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדם הראשון שהן דומים לפיגם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ר' יצחק רביא אומר חלקים היו כצפורן ונאים כמרגליות א"ר יצחק ככלי פשתן הדקים הבאים מבית שאן כתנות עור שהן דבוקים לעור ר"א אמר איגיאה רבי איבו אמר אגנייה רבי יהושע בן לוי אמר לגאי רבי יוסי בר חנינא אמר סיסרטון ר"ש בן לקיש אמר גלי קסינון ובהם היו בכורות משתמשין רבי שמואל בר נחמן אמר צמר גמלים וצמר ארנבים היו כתנות עור כתנות שהן באין מעור אמר רבי לוי למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול ופרא מן מה דאת לביש ויתיר ממה דאת שרי לפום חילך אכול מכל עץ הגן אכול תאכל ופרא מן מה דאת לביש ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו ויתיר ממה דאת שרי שהרי שנים היו שרוין בכל העולם כולו.

וראה במהר"ל על חידושי אגדות סוטה יד. שבמלבוש יש שני שימושים א'. כדי שלא יראו אותו ערום מפני הבריות וב'. בצמר מה שנהנה בו.

בהקשר למיקום הברכה

ע' בליקוטי מהרי"ח (ר' ישראל חיים פרידמאן) מציין שההבדלים במיקומה בסדר ברכות השחר תלוי בזמן שהיו נוהגים לישון עם לבוש לעומת פעם שללא לבוש ולכן כנראה שונה הסדר שזוקף לאחר שלובש (יש לציין בהקשר לזקיפה יש אומרים זוקף ראשו ויש כל גופו).

דילוג לתוכן