ספרים על תפילה

ברכת פוקח עורים

נתקנה ברכה זו על עורון גופני או / ו על עורון מחשבתי.

ואנו מהללים את ה' שפוקח עיני מחשבותינו ועיננו הגופניים.

אבודרהם מביא שזה מלשון הפס' "ה' פוקח עורים" (תהילים קמו, ח) ולמרות שלא אדם עור ממש אלא סתום העין נופל בו לשון פקיחה וכן "ונפקחו עיניכם" (בראשית ג, ה) שלא היו עורים אלא סתומים מן הדעת.

וכן הפרשנים על הפסוק בתהילים יש שמפרשים על המחשבה ויש על הגופני.

וכתוב במדרש שוחר טוב על הפסוק בתהילים "שהיום כולם קוראים ואין יודעין מה הן קורין אבל לעת"ל תפקחנה עיני העורים.

לענין אם סומא רשאי לברך ברכת פוקח עורים?

אביא רק בקצרה חלק מהמו"מ ההלכתי המופיע בהלכה ברורה (ס' מ"ו בבירור הלכה ס"ק יז) של הרה"ג דוד יוסף שליט"א שמביא בשם שלמי ציבור (דף מ"ז) "שאין ברכה זו על פקיחת העינים לראיה, אלא על כך שמתעורר משנתו, והוא פיקח ויכול ללמוד ולהבין כמו "ונפקחו עיניכם".

וי"א שלא יגיד שהרמב"ם סובר שאין לברך אלא א"כ נתחייב בהם,

ולבסוף פוסק שאם רוצה לברך יש לו על מה שלסמוך.

דילוג לתוכן