ספרים על תפילה

אמירת ואהבת לרעך כמוך

המקור לאמירתו בתחילת התפילה מופיע בספר הכוונות למהרח"ו (= ר' חיים ויטאל), שכתב, וז"ל: קודם שהאדם יסדר את תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך, צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי, ובפרט אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאילו הוא אבר אחד מן החברים שלו, ובפרט אם יש לו לאדם ידיעה והשגה לדעת ולהכיר לחבירו בבחינת הנשמה, ואם יש איזה חבר מהם בצרה כולם צריכים לשתף עצמם בצערו או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו ויתפלל עליו, וכן בכל תפילותיו וצרכיו ישתף את חבירו עימו.

מצות אהבת ישראל בהלכה

הרב גורן מסביר על מצות אהבת ישראל בהלכה (תורת המועדים, עמ' 44) אביא מדבריו: מצות אהבת ישראל האמורה בתורה (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך אני ה'", היא אחת מתרי"ג המצות שבתורה, וכל מוני המצות מתקופת הגאונים והראשונים מונים מצוה זו בין רמ"ח מצות עשה שנצטוינו עליהן בתורה, שהן כנגד אבריו של האדם כמו ששנינו בתלמוד בבלי מסכת מכות (כג, ב).

רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל בספרו "היד החזקה" הלכות דעות (פ"ו הל"ג), מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר ואהבת לרעך כמוך, א לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו". וכן כתב הרמב"ם (מצוה רו): "היא שצונו לאהוב קצתנו את קצתנו כמו שנאהב עצמנו ושתהיה חמלתי ואהבתי לאחי כחמלתי ואהבתי לעצמי בממונו ובגופו וכל מה שיהיה ברשותו או ירצה אותו וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו כמוהו וכל מה שאשנא לעצמי או למי שידבק בי אשנא לו כמוהו. והוא אמרו יתעלה 'ואהבת לרעך כמוך'". וכן כתב בעל החנוך במצוה רמג: "לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש" וכו'.

אם כי מצוה זו מוגדרת בספרי דברים פרשת שופטים (פיסקא קפז) "מיכן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה עבר על ואהבת לרעך כמוך סופו לעבור על (ויקרא יט יח) לא תקום ולא תטור ועל (ויקרא יט יז) לא תשנא את אחיך ועל (ויקרא כה לו) וחי אחיך עמך עד שיבא לידי שפיכות דמים", באו חכימנו ז"ל ופירשו בכמה מקומות את דבריהם, כי אם גם על שס"ה אזהרות לא תעשה עולה מצוה זו, עד אשר חזו בה חכמינו ז"ל את כלליותה של כל התורה כולה. … והוסיף על זה ספר החינוך (מצוה רמג) "כלומר, שהרבה מצות שבתורה תלוים בכך שהאוהב חבירו כנפשו לא יגנוב ממנו…"

ומסביר עוד שאהבת ישראל מתחלקת לשתים: אהבה חיצונית, ואהבה פנימית שבלב. שאף על אדם שמצוה לשנאתו הכוונה בחיצוניות (כמו שגנב ולא החזיר) חוץ ממקרים קיצוניים של אפיקורסים, מדיחים והמסורות (מוסר חבירו לגוי), והביא את הרב קוק שאמר לו: "שהתורה צותה לשנוא אותו על העבירה ובמסגרת העבירה מצוה לשנוא אותו … כי באופן אישי הוא חייב לאהוב כמוהו גם אותו.

כתב ההתקשרות

אפשר לראות דוגמא ליישום דברי המהרח"ו בכתב ההתקשרות שמופיע בנספח בסוף ספר מהרי"ט אלגאזי (מהדורת ברוך אויערבאך ואהרן מרכי שדמי עמ' 30) שחתמו עליו החיד"א מהרי"ט ואביו ועוד שהיו בישיבת בית אל בנשיאות הרש"ש בירושלים, וז"ל נוסח השטר הראשון:

ברצות ה' בתשובת השבים, רוח לבשה אותנו אנחנו צעירי הצאן ח"מ להיותנו כאיש אחד חברים. והכל לשם יחוד קבה"ו, לעשות נחת רוח ליוצרנו, ועל דבר זה נכרת ברית בינותנו עפ"י התנאים הללו שרירן וקיימין.

ראשון הוא, כולנו הח"מ שנים עשר איש כמספר שבטי י-ה, נהיה כולנו אוהבים זה לזה אהבה רבה אהבת נפש ואהבת הגוף, והכל לעשות נ"ר (נחת רוח) ליוצרנו. בדביקו ברוחא חדא, אך בחלקות לענין הגשם בלבד, ואולם איש את רעהו נפשו קשורה בנפשו, שנהיה כולנו השנים עשר כנפש אחד רבה תפארת, וכל אחד יעלה על חבירו כאילו הוא חלק אבר ממנו ממש בכל נפש ובכל מאד, באופן שאם ח"ו יהיה איזה צער לאחד ממנו לסייעו כולנו יחד או כל אחד בפרטות ככל הבא מידו. ועיקרו של דבר להוכיח כל אחד לחבירו אם ח"ו שמע עליו איזה חטא. ובכלל הדבר נתחייבנו אנחנו הח"מ לקשר אהבתנו בתכלית הקשר אמץ. ומקבלים עלינו מעכשיו שלאורך ימים ושנים בעוה"ב. יטרח כל אחד הן בעודנו בעה"ב להציל ולתקן ולהעלות את נפש אחד מחברתנו בכל מה שיכול ובכל מיני הטרחא שיכול לעשות כל אחד בעוה"ב וכל אחד הצל יציל את חבירו באופן שאם ח"ו יסכימו מן השמים שאחד ממנו הח"מ יקח את הטוב מחבר אחד ע"ד זכה נוטל חלקו, מעכשיו בשביל טובת הנאה שקבלנו כ"א מחבירו להשתתף בצרתו שלא תבא, ונתחייבנו בחיוב גו"ש (גמור ושלם) בכל לשון ואופן… (המועיל) בדיני אדם ובדיני שמים למחול לו הטוב ההוא לאותו החבר שנגזר עליו לקחת את טובו ושלא נהנה ממנו, ואיש את קדשיו לו יהיה, ע"ד שפי' מרן האר"י זלה"ה בושים חלקנו עמהם. על הדרך ההוא נתחייבנו באופן האמור.

ככלא דמילתא שמעכשיו נתוועדנו ונתחברנו ונתקשרנו ונתחייבנו כאיש אחד חברים בכל מכל כל, לסייע ולעזור ולחזק ולאמץ איש את רעהו לשוב בתשובה ולהוכיח ולהשתתף בצרתו בין העולם הזה בין בעולם הבא, על הדרכים הנאמרים ויותר מהמה.

עוד נתחייבנו שכל תקנה סייג ומנהג טוב שיסכימו רוב חברתנו לעשות שכולנו כאחד וכל אחד לבדו יתנהג ויעשה הדבר ההוא זולת אם יהיה לו אונסא דמוכח לו בחברתנו.

עוד נתרצינו ונאותנו ונתחייבנו שלא לשבח איש אחד ממנו את חברו ואפילו שהוא גדול ממנו בחכמה ובמנין לכל מראה עיניו, ושלא לקום איש אחד ממנו לחבירו מלא קומתו רק הדור בעלמא. ושלא להפציר בכבוד באופן שנתנהג כאילו כלנו איש אחד שאין יתרון מקצתו אל קצתו, והעיני בשר לו לב יודע ערכו וערך חברו ומן השפה ולחוץ מפקנא לית ליה.

עוד נתחייבנו שלא לגלות הדבר הזה שנתחברנו ונתיחדנו כנזכר לשום נברא שבעולם.

עוד נתחייבנו שלא להקפיד שום… (קפידא) איש על חהירו כלל ועיקר, בין בענין התוכחות בין בענין אחר, ואם יחטא איש לאיש ימחול לו מיד בכל לב ובכל נפש.

כל זה נתחייבנו בחגו"ש (בחיוב גמור ושלם) ובקגו"ש (ובקנין גמור ושלם) בדל"ב (במנא דכשר למיקנייא ביה) מיד כולנו כתחז"ל (כתקון חכמינו זכרונם לברכה) הסכמנו בככל האמור בהסכמה גמורה כתוקף כל ההסכמות הנעשות מימות מרע"ה (משה רבינו עליו השלום).

… ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו, עזרנו אלקי ישענו ע"ד כבוד שמך וגו'.

ולאות אמת ח"ש פעה"ק ירושלים תובב"א בסדר הנני נותן לו את בריתי שלום ש' ה' יברך א'ת' ע'מ'ו' בשלום, והכל שריר ובריר והנה אמת נכון הדבר וקיים.

שלום מזרחי דידיע שרעבי ס"ט, הצעיר חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט, יום טוב אלגאזי, יוסף סאמאנון ס"ט, שמואל אלחדיף ס"ט, יעקב ביטון, אהרון בכ"ר אליה הלוי ס"ט, רפאל אליעזר פרחי ס"ט, מנחם בכ"ר יוסף, חיים די רוזה,

הן עתה נתוועדנו והסכמנו להוסיף בחברתנו זאת מלבד הנז' שני צנתרות הזהב חתומי מטה וקבלו עליהם כל החיובים הנז' חגו"ש ובקגו"ב במדל"ב וקים.

רפאל משה גאליק ס"ט, אברהם ישמעאל חיים סאנגויניטי,

עוד נתוועדנו עתה לבקשת ח"ר יעקב אלגאזי ונפשו אותה ויעש להשתתף בנפשו עם חברה הקדושה הנז"ל, ולהיות שקבלתי לאשר הכל כאשר לכל בלב שלם ובנפש חפיצה, חתמתי שמי נחת הוא תולעת.

ישראל יעקב אלגאזי ס"ט גם אני מקבל עלי כל הנז"ל בכל לב ובכל נפש הצעיר אברהם ן' אשר ס"ט,

גם אני מקבל עלי כל הנכר בעל לב ובכל נפש, הן אני איש צעיר והוא שאול בכמוהר"ר אברהם מולכו זלה"ה.

דילוג לתוכן