מאמרים
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, ח)
המלבי"ם בפירושו על הפסוק מסביר שהאדם צריך להעשות כמקדש ע"י מסירות נפשו, וזה לשונו: "שאתה בעצמך תהיה בית לה' כי דוד היה רגל רביעי שבמרכבה, ובאופן זה כן תעשו לדורות שכ"א יבנה מקדש בחדרי לבבו ויכין מזבח להעלות כל חלקי נפשו לה', עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת כמ"ש אברהם ואנכי עפר אפר, שחשב א"ע שהועלה עולה לה' ואפרו צבור על מזבח הלב הנשבר והנדכה לפני קונו" - עיקרון זה של מסירות נפש מוצרך לכל התפילה החל מהעקידה כוונתינו בברכת אבות ועוד.
החיד"א בספרו פני דוד (על התורה) מבאר איך אדם במעשיו רומז הוא למקדש – "ודרך רמז ותוכחות מוסר אפשר לרמוז כי הן האדם גברא דשפיר חזי (=גבר שיפה במידותיו נראה) ישתדל להיות הוא עצמו מקדש וכל כלי הקדש יהיו בו בעצמו. הא כיצד יראה עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "בקרבך קדוש" ויעשה עצמו בתי הנפש בית המקדש להתקדש בעשר קדושות ויטהר רעיוניו. ויעשה בו מעיןן דוגמא לכלי המקדש דהיינו: מזבח – יעשה הכנה בגופו מזבח גדול לזבוח יצרו וכל מחשבת לבו, אלו הן הנשרפין באש יראת ה' אשר תלהט בקרבו והיא אש של גבוה ומצוה להביא מן ההדיוט להתעורר בצום ובכי ותכף משמיא מיהב יהבי (=נתון יתן) אש גבוה רבוצה כארי בליבו לב טהור וזבח עליו כל יצר הרהורים רעים והיו לבער ויעשה הרמת הדשן בכל יום כי היצה"ר מתחדש בכל יום ומכניס מחשבות רעות. מזבח הקטורת - שיהיו כל מעשיו נאים כקטורת וריחו נודף ללמד פושעים דרך ה' ומצותיו. מנורה - להאיר לעם בנועם המדות שכלם יהיו פונות לאמצעי כלומר לדרך האמצעי כמ"ש הרמב"ם (פ"א מהלכ' דעות ה"ד) ולהאיר נר ישראל בתורה ובמצות, וכתבו גורי האר"י שהמנורה וכל פרטיה רמז לתורה. וצריך לדשן המנורה שמא בלימודו יש איזה כונה שאינה לשמה, וינקה וייטיב הנרות ניצוצי אור התורה. וז' קני המנורה שע"י התורה יתיחדו זו"ן בז' עשירות שהם ע' שנה כלומר כל ימי חיי האדם מוזהר לעסוק בתורה וליחד חג"ת נהי"ם והשלהבת עולה מאיליה רמז ליחד הדודים על ידי עסק התורה. ארון – יהיה דרופתקא דאוריתא (=מעובד בתורה) חצ"ר תבונות כרכא דכלא ביה שמעתא ואגדתא וכל חכמות התורה. כרובים – שיהיה כתינוק נקי מחטא כמ"ש בן שנה שאול שהיה נקי מחטא כבן שנה. פורש כנפיו ובאברתו יסך לנשברי לב ולתלמידים הרוצים לחסות בצל כנפיו. שלחן – יערוך שלחן לעמלי תורה ועניים מרודים יביא בית ויהו על שלחנו. לחם הפנים – לדרוש בתורה הנקראת לחם כמה פנים וביום השבת יערכנו לדרוש לעם פנים מפנים בתורה. כיור – שירחצו ממנו בתוכחתו ובמתק ודשן עדיו הפושעים מזוהמת עונותם. יכין ובועז – שיהיו לו שני עמודים חזקים כנחושת ועיקרים לישר ענייניו וכל מעייניו. האחד יכין אל יהי מהיר בשום דבר כי פרי המהירות חרטה ולכן יתישב בכל דבר ויהיה הכל בהכנה דרבה הכנת גוף ונפש בלי חיפזון ומהירות כי כאשר יתישב האדם ויהיה מתון מתון קודם שידבר או יעשה שום דבר ביראת ה' על פניו ודאי כל דבריו ומעשיו יהיו מתוקנים לשם שמים.ובועז – רמז שיאגור כעסו ותקפו בו בקרבו. וזהו בו עז ולא יכעוס על זולתו ובני ביתו כי אם יכעוס על עצמו אשר עונותיו הטו אלה שיעשו כנגד רצונו וזהו בו עז שהקושי שיבוא לו ידע כי הוא הגורם. או ירמוז שיהיה מלא תורה ואין עז אלא תורה וזהו בו עז שתדיר יחשוב בתורה אף כשהולך או מתעסק בצרכיו וכיוצא. וזה רמז הכתוב ועשו לי מקדש. ושכנתי בתוכם ממש ככל אשר אני מראה את תבנית כל כליו כן תעשו. הכונה ושכנתי בתוכם ממש שיהיו הם כמו בית המקדש ויהיו בהם מדות והנהגות אשר אליהם רומזים כלי הקודש ובפרט ענוה שהיא סגולה לפעול פעולת בית המקדש להשרות שכינה כמו שכתוב אני את דכא וכן מקריב קרבנות כמו שכתוב מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב וכו' וזה שאמר ככל אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת כל כליו אשר את הכל רמזים למדות והנהגות ישרות תרומיות תוריות וכן תעשו בעצמכם תבנית כל רמז משכן וכליו, ואחר זמן רב ראיתי מה שכתב הרמב"ם בפרקי הצלחה פ"א שרמז קצת כלי המקדש באדם ע"ש סגנון דברי קדשו. בשו"ת פאר הדור דף ל"ג ע"ש" (עשיתי פתיחת ר"ת ופיסוק).
יה"ר שנזכה ל"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" בזכות התקרבותנו לבניין המקדש בקרבינו, במהרה בימינו - שלנו.