למה השתמש הפייטן בלשון נקבצו? מסביר הרב יהודה אסאד (שו"ת יהודה יעלה ח"א או"ח סי' ר): " ולענ"ד נ"ל על כוונה זו יסדו בשיר מעוז צור ישועתי כו' ומנותר קנקנים דייקא נעשה נס כו' לכן בני בינה שהבינו למפרע שנעשה בלילה הראשון ג"כ נס ימי שמנה דייקא קבעו שיר ורננים גם י"ל לפמ"ש הט"ז בסימן זה לתרץ מ"ש דבפורים תקנו נמי משתה ושמחה ותי' מ' דעיקר פרסום הנס בנרות היה וזה מורה הודי' לא על שמחה בעוה"ז לכן תקנו רק להלל ולהודות כו' ע"ש וזה"ש אף דיונים נקבצו עלי אזי כו' ופרצו כו' מ"מ בפרסום היה רק כי מנותר קנקנים נעשה נס כו' בפרסום. לכן בני בינה ימי שמנה קבעו שיר ורננים דייקא להודות ולהלל ולא למשתה ושמחה וגם לתי' הלבוש שתי' שהיוונים לא בקשו נפשות כלל רק להכניעם ולהעביר דת וזה"ש יוונים נקבצו עלי כו' אבל לא בקשו נפשות רק פרצו חומות מגדלי ובקשו הכנעה וטמאו כל השמנים להעביר דת ועיקר הנס היה רק ומנותר כו' לכן קבעו שיר ורננים דייקא".
כמבואר במדרש רבה (בראשית פרשה ב אות ד): "חושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל, על פני תהום זה גלות ממלכת הרשעה שאין להם חקר כמו התהום מה התהום הזה אין לו חקר אף הרשעים כן".
ומהי אותה הגזירה של כתבו לכם על קרן השור?
מסביר המהר"ל (נר מצוה ח"א – עניני ארבע המלכויות): " כי אמרו מצד שישראל עשו את העגל מיד שהוציא אותם ממצרים, אם כן מורה שאין להם חס ושלום חלק באלקי ישראל. כי הדבר שהוא בעצם, הוא ראשונה, והעגל היה ראשון. וזהו מה שאמרו 'כתבו על קרן השור', לא אמרו 'כתבו על נייר', כי הקרן הוא מן השור עצמו, ורוצה לומר שעשו העגל, והחטא זה דבר עצמי להם, ולא דבר מקרה, ולכך אין להם חלק באלקי ישראל. ואין לך דבר שהוא קשה יותר מן הקרן, ואמרו כי דבר זה יש להם לישראל, מצד קושי ערפם שיש בהם, וקושי ערפם בודאי מצד עצמם, לכך העגל הוא מצד עצמם. כמו שאמר השם יתברך במעשה עגל (דברים ט, יג - יד) "ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא הרף ממני וגו'". כך אמרו היונים, ולא הבינו התשובה על זה שאמר הכתוב (ישעיה מט, טו) "ואנכי לא אשכחך". וכל זה, מפני שרצו האומה הזאת לבטל מן ישראל מעלתם האלקית העליונה שיש לישראל, ולכך גזרו עליהם לבטל מהם התורה אלקית".
ואומר הפנ"י (שבת כא:): "לכך נעשה להם ג"כ נס זה בענין הנרות שהוא עדות לישראל שהשכינה שורה בהם".
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
מה אלו החומות של המגדלים, שמתכוון המשורר?
אומרת המשנה (מידות ב, ג): "לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון חזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות לפנים".
לשם מה היה סורג? הרא"ש מביא ב' טעמים: א' – שנעשה למחיצה נגד עכו"ם (שגם טמאי מתים לא היו רשאים לעבור אותו), ב – להיתר טלטול בשבת (לא ניכנס לדיון לגבי הלכות עירובין, אפשר לראות בפי' בספר עזרת כהנים).
אומר בעל עזרת כהנים (של ר' יהושע יוסף הכהן פיינברג על המשנה כאן) שהסורג היה לרוב הפרשנים מדפי עץ (חוץ מדעת הערוך שבמפורש אומר מאבן והבנות בפרשנים) ולא היה מחיצה גמורה שנעשה לטלטול. והביא מישהו שכתב שהן פרצו את אותם חלקים שבין פרצה לפרצה ואח"כ החשמונאים חזרו וגדרו את אותם י"ג חלקים.
ונראה שסיבת הדבר שיוונים עקרו בגלל שהיה כתוב על העמודים: שהעכו"ם שיעבור משם דמו בראשו.
היוונים כחלק מתרבותם רצו להראות שאין הבדל בין העמים, לכן רצו לטשטש דבר זה, כפי שהמדרש מתאר את גזירת היוונים: "וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם, כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל" (בראשית רבה, בראשית פרשה ב) היוונים לא רצו שיהיה אל מיוחד לישראל, לכן הדגש הוא לכם. כמו שהנצרות אומרת שה' ח"ו לקח את ייחודות עם ישראל ונתנה לכלל העולם.
המהר"ל בנצח ישראל (פרק יא) מבאר את ייחודיות ישראל לעומת העמים, ומדוע טענת הנוצרים שהיא למעשה הגיון יוון איננו נכון, שישראל הם מושפעים ישירות מהבורא יתברך:
"... ויש לך להבין בשם הנכבד הזה מה שנקראו ישראל "בנים" לה'. וזה כי אין ספק כי הנמצאים הם עלולים ומושפעים מן השם יתברך. ואין הנמצאים מתדמים יחד; רק כי יש מושפע מאמתת עצמו, ויש שאינו כך, לפי רחוק הנמצאים ולפי קורבתם אליו יתברך. והנה ישראל אומה זאת מושפעים ממנו יתברך מאמתת עצמו יתברך, ובדבר זה יותר יש להם צירוף וחבור אל השם יתברך. ועל זה מורה השם הנכבד הזה שנקראו "בנים", ונקראו בשם "בני בכורי" (שמות ד, כב) ... מכל מקום שם "בן" אינו כל כך הצירוף אליו, כיון שאפשר שיהיה לאחד שני בנים. ולכך נקראו ישראל "בני בכורי", כי אי אפשר שיהיה לאחד שני בכורים.
ומזה תבין כי אי אפשר שתהיה עוד אומה שנקראו "בנים", כי השם יתברך הוא אחד בעצמו (דברים ו, ד), ומאחר כי הבן הוא מן אמתת עצמו, אשר אמתת עצמו הוא אחד, ולכך בנו גם כן הוא אחד.
...אבל שאר אומות, שאף שהם מושפעים מן השם יתברך, מכל מקום אינם מושפעים מאמתת עצמו, רק ישראל מושפעים מאמתת עצמו".
הגאון הגרא"י קוק מדגיש בהקדמתו לשבת הארץ, אומר שאין בבחירת יהודי לשנות את בחירת ה' בנו: "טבע הנשמה הכללית של כנסת ישראל הוא אלקיותה, לא בחירתה גרמה לה את יתרונה האלוקי. לא מצד מעשיה הפרטיים לא בצדקתה ויושר לבבה באה אל מעלתה: תכונת גזעה הגופני והרוחני, עשתה לה את חילה ואת עוזה באלקים, אשר לא בבחירה לקחה אותו ולא תוכל כל קלקלה של בחירה לאבדו...".
דבר זה נפסק להלכה בשולחן ערוך יורה דעה (קנ"ט, ג') נאמר: "...הקראים, אין להם דין מומרים ואסור להלוותם ברבית, ואין צריך לומר שאסור ללוות מהם ברבית. הגה: וע"ל סימן קנ"ז וקכ"ד דין אנוסין. תינוק שנשבה לבין העובד כוכבים ואין יודע מתורת ישראל כלל, דינו כקראים ואסור להלוות לו ברבית. (כך משמע מב"י לדעת הרמב"ם)" עכ"ל.
ויה"ר שה' ירחם על ציון ונחזור לראות את המקדש בתפארתו והעמים יכירו במעלת ישראל ונוכל לזכות ולהשתחוות מול אותו סורג.