הדרשנים אוהבים לקשור בט"ו בשבט בין האדם לאילן בעקבות הפסוק "כי האדם עץ השדה" ואף אנו לא נחרוג מן המקובל ונראה קשר בין התאריך הקשור לקביעת השנה לפרי האילן, לבין עבודת האדם את קונו. שהלוא פרי האילן הולך חנטה הפרי לקביעת שנתו (אם הוא חייב מעשר שני או עני), נראה את פירושו הנפלא של הרב אליהו וויסקיט זצ"ל באזור אליהו (דף נט):
אילן בתר חנטה וכו' ירק בתר לקיטה וכו' (ר"ה יג)
הענין בענין בזה כתיב (דברים ו) והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך וגו' כי יש בכל אחד ואחד מישראל בינת זריעה ובחינת חנטה. היינו אם האדם מקבל על עצמו באמת ובתמים לעבוד אותו יתברך בכל האופנים. אם הוא רק לפי רגע זהו בחינת זריעה כמו הגרעין שיוכל לרקוב כך זו הקבלה שמקבל עצמו יכולה להתקלקל. אך אם האדם מעמיק בזו הקבלה זמן מה ונגמר היטב בדעתו לעבוד אותו יתברך כראוי זוהי בחינת חנטה. היינו שזו הקבלה עשתה רושם בכל אבריו ומתחיל בעבודה. זה האילן אחר חנטה אילן גימטריה הוי"ה אדנ"י היינו שמקבל על עצמו את השי"ת לאדון לו. בתר חנטה כך נראה לי. ירק אחר לקיטה ירק אותיות קרי רחמנא ליצלן היינו שמחויב לקבץ כל הניצוצות לקדושה וללקט אף מה שחטא בכל הגלגולים בזה העניין לתוך הקדושה כמו שכתוב בתפילה "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ וגו' " וכמו שכתוב (ישעיה כז) ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל. הנה שע"י זה החטא ח"ו נתרחק האדם מאוד מהקדושה וזה ירק בת"ר היינו חליקה והפלגה כמו שכתוב (שיר השירים א) על הרי בסר, אעפ"כ יש תקוה ללקוט אותם לתוך הקדושה.
ויה"ר שנחשב כולנו משולים כאילנות שנקבל על עצמנו באמת ובתמים לעבוד אותו יתברך בכל האופנים.
לעילוי נשמת סבי ראובן בר עישה לבית משפחת פחימה ז"ל שנפטר בט"ו בשבט. שסיפרו לי עליו שאחרי שעלה ועבד באדמה היה מראשוני המושבניקים שלא עיבדו את אדמתם בזמן שלא היה קרן שומרי שביעית, והלך במנהגי חסידות כמו לא ללכת על דשא בשבת, שמסביב ביתו היה רק דשא.
הרשמה לאתר לא מצריכה מילוי מחדש של האימל, ומאפשרת תגובות מהירות.