עיוני תפילה

עיוני תפילה

 

 

 

פרשת ניצבים – בקשת הגאולה בזכות האבות

AddThis Social Bookmark Button

 

וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:(דברים ל, ג-ה)

הפסוקים הללו נאמרים בכל יום אחר פרשת העקידה בבקשה לגאולת העם והארץ לפנים משורת הדין.

רבינו אלשיך הקדוש (שלח עמ' נ"ט) מסביר לגבי נשיאת זכות אבות, "מה אצל הבנים אלא שהוא בהפך אצל האבות, כי אצל האבות הוא נושא עונם ואצל הבנים הוא נושא זכותם וטובתפ ותולה אותו זמן. וזה מפני שקרה להם כבנים אשר זנתה אמם כי הובישה פניהם בפני כל רואיהם עד שתמות. וכן אלו לא יוכלו לבוא אל ארצם ולא יתיצבו כנגד אויביהם בחיי אביהם הזונים מאחרי ה' ... רצוני שתהיה פורענות יכםנשואה ותלויה כל ארבעים שנה ועם זאת וידעתם את תנואתי, כלומר כמה רוב טוב הפסיד הסר מעלי וממאן לשמוע בקולי כי אפילו בדבר שקלקלתם בו הגיע לכם תליית העונש בשכר שנמשכתם אחר עצתי". מכאן רואים סיבת הדבר שסידרו את עקידה לפני הבטחת הארץ, שתליית העונש היא בזכות אבות ועזה שמתעורר העם בזכות כך זוכה הוא לגאולה שלימה.

הגמרא במגילה (כט.) מסבירה מהפסוקים כאן שה' אתנו בגלות "ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן, שנאמר: ושב ה' אלהיך את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב, מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהן מבין הגליות. בבבל". הרב אליהו שימסביר בעין אליהו: "... בתחילה קודם שחטאו ישראל היתה שכינה שרויה עם כל אחד ואחד שנאמר כי ה' א-להיך מתהלך בקרב מחניך, וכיון שחטאו היתה שכינה מסתלקת. והנה כאשר ה' אינו משגיח בעצמו רק ע"י שליח כביכול הוא בגלות.והנה על אומה שלימה בוודאי השגחה של ה' עליהם בעצמו ולא ע"י שליח, ומבואר במדרש רבה בפרשת נשא שה' בעצמו כביכול ישיב כל אחד ואחד מישראל. ובזה יבואר כי נגד האומה כולה בוודאי ה' בעצמו משגיח עליהם בכלל, ואם יגאלם שייך לאמר 'ושבתי' שהוא כביכול השיב עצמו שהשגיח עליהם בעצמו וגאלם. אבל בפרט אין משגיח עליהם בעצמו אלא ע"י שליח. אבל כשישיב שהקבכל יחיד ויחיד מישראל ונגד כל יחיד ויחיד אומר שהשיב כביכול את עצמו, ולכן כתיב ושב ה' א-להים את שבותך (בלשון יחיד) ר"ל אפילו כשישיב את היחיד גם כן כאילו הוא השיב את עצמו כביכול. ר"ל שתהיה השראת השכינה על כל אחד ואחד מישראל כמו שהיה מתחילה קודם החטא.

רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (תפארת יהונתן) אמר על הגאולה, דברים שקרו בדורינו על הפסוק "ושב וקבצך" : "זהו הענין חבלו של משיח שיהיה סמוך לגאולה עד שרבים מחכמי ישראל אמרו יתי ולא אחמיניה והטעם כי השכינה איתנו בגלות אם על הבנים רטושה לשמרנו ולעת הגאולה לא ישוב השכינה אתנו בפעם אחת רק השכינה ישוב מקדם לארץ ישראל ואחר כך נשוב אנחנו לשם כי צריך הרבה דברים קודם לקיבוץ גלויות. ואי אפשר אם לא השכינה במקומה ואם כן כשאנו בגולה וה' אין בקרבנו יהיה עלינו צרות מצוקות כי אין כאן מגין וזהו מאמר הקרא ושב כי מתחילה ישוב ה' לארץ ישראל ואחר כך וקבצך ולא יהיה בפעם א' ".

ויה"ר שכשם שראינו את תחילת הגאולה, כך נראה את השלמת התהליך בכל אחד ואחד מישראל שישובו לארץ בגשמיות ורוחניות, ונזכה לביאת גואל צדק.


הוסף תגובה

נא לא לרשום דברים שאינם לרוח ההלכה היהודית או לחוקי המדינה. התגובות יוכנסו לאחר שיקול דעת וזמן. נא להתאזר בסבלנות.
הרשמה לאתר לא מצריכה מילוי מחדש של האימל, ומאפשרת תגובות מהירות.



Refresh

 

toolbar powered by Conduit

Jewish Banners

Jewish Banners
You are here: חומש דברים נצבים פרשת ניצבים – בקשת הגאולה בזכות האבות