ביאורי הברכה אבודרהם: "פירש הראב"ד המייניה על לבישת המכנסים שישראל חייבים בו משום (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר. והרמב"ם ז"ל (תפילה פ"ז ה"י) פירש המנייה חגורתו והוא על שם (תה' סה, ז) נאזר בגבורה ועל שם (איוב לח, ג) אזור נא כגבר חלציך והוא רומז למה שנאמר (ירמיה יג, יא) "כי כאשר" …
ביאורי הברכה אבודרהם: מקור יע"ש (דה"ב ב, טו) "ואנחנו נכרת עצים מן-הלבנון ככל-צרכך…". טעם הברכה מבואר בחכמת שלמה (מו סע' א) בהרחבה וז"ל: " נ"ב הטעם בברכה זו דוקא בשעת מנעלים נראה ע"פ מאמרם ז"ל (שבת קכט.) "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו", ולכן כשרואה שיש לו מנעלים אין צריך למכור …
ביאור הברכה אבודרהם: ע"ש הפס' (תהל' לז, כג) מה' מצעדי גבר כוננו שהכין הקב"ה פסיעות רגליו ללכת בכל עסקיו. עץ יוסף מ"אוצר תפילות הקטן": ברכה זו ניתנה לשבח הש"י שברא באדם איברים וחוליות ברגלים שמהם בא ההילוך וכן הוא (תהל' לז, כג) מה' מצעדי גבר כוננו. מצודת דוד (על הפסוק שם): מצעדי הגבר בתורה המה …
ביאור הברכה אבודרהם: פסוק הוא (תהל' קלו, ו) ואנו מברכים על רקיעת הארץ מפני שהיא מצרכי בני אדם שהבורא ית' נתן כח שטח הארץ על המים (חוק הגרוויטציה - כח המשיכה) ואע"פ שהמים גבוהים מן הארץ הקוה אותם אל מקום אחד (אולי הקפאת הקרחונים) ונראית יבשה לחיות החיים והצמחים עליה שאם לא כן לא היה …
ביאור הברכה הטור: "הנותן ליעף כח ונתקנה על שאדם מפקיד נשמתו בערב ביד הקב"ה עייפה מעבודה קשה כל היום ומחזירה לו בבוקר שקטה ושלוה וע"פ המדרש חדשים לבקרים רבה אמונתך בשר ודם מפקיד פקדון ביד חבירו ומחזירו לו בלוי ומקולקל אבל אדם מפקיד בכל ערב נשמתו ביד הקב"ה והיא עייפה ומחזירה לו חדשה ורגיעה.". מופיע …
ביאור הברכה אבודרהם: ע"ש "ויעש ה' א-להים לאדם כתנות עור וילבשם (בראשית ג, כא) וכמו שכתבו רז"ל "מה הקב"ה מלביש ערומים אף אתה עשה כן" (סוטה יד.). בסידור הגאונים והמקובלים מציינים את התולעת יעקב בשם או"ז שאומר שהנידחים הם יגיעו למקום הנחש (גהנם) ללא לבוש, לעומת הצדיקים שיש להם מלבושים במה שיתלבש בעולם ההוא (עולם …
מובא ב"יפה ללב" לר' יצחק פאלאג'י: בשם חכם א' "ע"פ נעשה אדם בצלמינו כדמותינו עם היה נמלך וכ' ואומר בצלמינו בקומה נזכה וכו' שנתעלה האדם בהם על כל שאר בע"ח שמהלך בקומה זקופה דמי לבר א-לקין…". נראה את ביאור הפרשנים על הפסוק בתהילים (קמו, ח) ועפ"י זה אפשר להבין את הברכה. אפשר לפרש גם על …
אבודרהם: "פסוק הוא (תהילים קמו, ז) וגם זה כמו כן אע"פ שאינו אסור ממש אלא מפני שמניע איבריו שהיו כפותים כל הלילה וברכה זו אינה נזכרת בגמרא אבל הרמב"ם כתב אותה בחיבורו". אולם בגירסת גמרתינו מצויה וכן ברא"ש וברי"ף (ובשבלי לקט לא מוזכר). המלבי"ם מסביר את הפסוק כך: "מתיר אסורים" - ר"ל כי מלך בשר …
נתקנה ברכה זו על עורון גופני או / ו על עורון מחשבתי. ואנו מהללים את ה' שפוקח עיני מחשבותינו ועיננו הגופניים. אבודרהם מביא שזה מלשון הפס' "ה' פוקח עורים" (תהילים קמו, ח) ולמרות שלא אדם עור ממש אלא סתום העין נופל בו לשון פקיחה וכן "ונפקחו עיניכם" (בראשית ג, ה) שלא היו עורים אלא סתומים …
סיכום הנוסחים העיקרים: "אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" - גמרא, אשכנז, ויטרי (פט) ראבי"ה. "ברוך שנתן לשכוי בינה להבחין (ברי"ף הגה' ב"ח: להבין) בין יום ובין לילה" - ?רא""ש, רי"ף. "הנותן לשכוי בינה להבין בין יום ובין לילה" - ספרדי, רע"ג, רמב"ם גי' הרב קאפח. "הנותן לשכוי בינה להבדיל בין יום …