ביאורי הברכה … על דברי תורה: אבודרהם: "ומנהג ספרד יותר נכון שכולל עסק הלמוד ועשיית המצות". וזה שמוזכר על עשית מצוות כמו בקידושין לב. "דתניא: הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה, אל יאמר לו: אבא, עברת על דברי תורה, אלא אומר לו: אבא, כך כתוב בתורה…". ובברכות סא: "מר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת …
א. דעת הרמב"ן ומקורותיו הרמב"ן כתב שברכות התורה הן מ"ע (מ"ע טו ששכח הרמב"ם): "שנצטוינו להודות לשמו ית' בכל עת שנקרא בתורה על הטובה הגדולה שעשה לנו בתתו תורתו אלינו והודיענו המעשים הרצויים לפניו שבהם ננחל חיי העולם הבא. וכאשר נצטוינו בברכה אחר כל האכילה כן נצטוינו בזו". זאת למד מהגמרא בברכות (כא.) שאומרת: "אמר …
ביאורי הברכה המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי אבודרהם: "…לפי שכשהעביר ידיו על עיניו ובירך פוקח עורים העביר קצת עוצם מעיניו וקצת מעפעפיו ועדיין עוצם עיניו לא העבירו כלו עד שירחצם במים" כוונתו שפה משלים את קימתו ומוכן לעבודת בוראו ויוצא משינה ולאחר מכן מתנומה (הסבר ע"פ שיח יצחק). המנהיג (דיני תפילה עמ' מה-מו, מוסד …
ביאורי הבקשה מעזי פנים אבודרהם: "מאנשים עזי פנים שלא יתריסו כנגדי ויוציאו עלי לעז של פסול". ומעזות פנים אבודרהם: "שלא אעיז גם אני פנים כנגד אחרים כי עז פנים לגיהנם (אבות ה, ב)". עץ יוסף (מאוצר התפילות) מוסיף: דהיינו שלא יוציאו עלי לעז שאני ממזר … דכל עז פנים אינו מיוחס. מאדם רע עץ יוסף: …
מופיע שאלה בשו"ת ישמח לבב של ר' שמעון חירארי בסימן ב': מדוע לשון הברכה כרצונו ולא כרצונה, שהרי כתוב: מעשה בראשית כולם לצביונם נכתבו. וכתב בשם ר' מנשה קטן (שו"ת משנה הלכות מהדו"ת ח"א סימן לח) שהאשה לא נבראה לרצונה, כי בריאתה היתה לאחר בריאת האדם שהוא לא מצא עזר כנגדו, אז לקח אחת מצלעותיו, …
ביאורי הברכה ר' אהרון הלוי סולביצ'יק בפרח מטה אהרון (הל' תפילה פ"ז הי"א) מסביר ברכה זו: שלמעשה האיש צריכים למתנו כי יש לו יצר התוקפנות שיש לו רוגז כעס וחימה וכד' וכד לנתב את כוחותיו לדברים חיוביים נתן לו מצוות עשה שהזמן גרמא. לעומתו יצר את האשה עם נטיות של גמ"ח ורחמנות, הרי האיבר המייחד …
ע' במה שהבאנו את האבודרהם בסיבת סדר ברכות שלא עשאני. וביפה ללב לר' יצחק פאלאג'י (סי' מו סע' חי): "לא לחינם צוונו חז"ל לברך בכל יום שלא עשני עבד כי הם קנין האדון כשור לעול … ואף אם יהיו טובים וכשרים אין מאריכין בשבחיהם כ"כ … בעין יעקב פ"ב דברכות במ' ת"ר עבדים ושפחות אין …
אנו מברכים על כך שזכינו לעלות מדרגת כל בנ"א למדרגת יהודי שמסוגל לקבל נבואה וה' בחר בנו מכל האומות (ע' בכוזרי מאמר א' אותיות לא – מג). הראי"ה מסביר ברכה זו (בעולת ראיה ח"ב בקונטרס הערות בסוף, בהערה יא) כך: "אמנם המובן העיקרי של מילת "גוי" ברובה הוא קיבוץ של אנשים, וכן "זורק אבן לגו" …
ברכות אלו הן כאגודה אחת בברכות השחר, שכן הן מוזכרות לא בגמ' בברכות בסדר אלא במנחות מג: "ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה …
ביאורי הברכה אבודרהם: ע"ש "המעטרכי חסד ורחמים" (תהילים קג, ד) ועל שם (ישעיה מט, ג) "ישראל אשר בך אתפאר", והטעם לברכה זו לפי שהיו עוטרים מצנפת כדי שלא ילכו בגלוי הראש. גירסאות הברכה עוטר ישראל: בתפארה: גמ', רא"ש, רמב"ם, אשכול, רמ"ע מפאנו (אלפסי זוטא) ועוד. עוטה ישראל: בתפארה: המנהיג (סי' א עמ' לה), שיבולי לקט. …