וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש: ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יקוק לי לאלהים: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך: (בראשית פרק כח, כ- כב) בתחילת פרשתינו יעקב אבינו מקבל הבטחה …
עם ברכתו של יצחק אבינו ע"ה ליעקב בנו אנו פותחים את פסוקי ברכה שאומרים אותם במוצאי השבת. ננסה לבאר כעת את ברכתו. מדוע חיכה יצחק לברכו בסוף ימיו מסביר המבי"ט (הרב משה בן יוסף מטראני): "ואומר כי שפע הברכה על המתברך תמשך מצד הנפש בהיותה אצולה ונחצבת מתחת כסא הכבוד ותכוין בשעה שתהיה קרובה לחזור …
"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו" (בראשית כד, סג) חכמינו למדו מכאן שיצחק תיקן את תפילת המנחה, וזה לשון הגמרא: רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום … יצחק תקן תפלת מנחה – שנאמר: ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר: (תהלים ק"ב) תפלה לעני כי - יעטף …
ישנו מנהג בכמה מקומות שבשבת ויו"ט ובחוה"מ לא אומרים בשחרית את פרשת העקידה ומדלגים אף על פרשת התמיד, וטעם מצא הרה"ג יוסף משאש ז"ל על סידור אביו, שמצא בראשונים לפי שכל העניינים הללו הם רק מנהג לעורר את הרחמים בכל בוקר, לכן צריך להורות שגדולה קדושתן לעורר רחמים. ומובן שכל ענייני פרשת העקידה הם נשגבים …
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: (בראשית יב, ב) "אמר רבי שמעון בן לקיש: (בראשית יב) ואעשך לגוי גדול - זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך - זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך - זהו שאומרים אלהי יעקב, יכול יהו חותמין בכולן - תלמוד לומר והיה ברכה - בך חותמין, ואין חותמין בכולן" (פסחים …
וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: (בראשית ט, כה) כנען קבל עונש חמור על מעשה שלכאורה נראה באשמת אביו, שכל זרעו אחריו קרוי עבד, כמו שאומר רש"י (קידושין כב: ד"ה שדה נקנית) וכל עובדי כוכבים ככנענים משנמכר לעבד אלא שכל עבדים נקראין על שם כנען משום דכתיב ביה (בראשית ט) עבד עבדים. ומתוך כך …
עשר חופות עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן וכלם של אבנים טובות ומרגליות ושל זהב, והלא לחתן אין עושין לו אלא חופה אחת, ולמלך עושין לו שלש חופות, ולחלוק כבוד לאדם הראשון עשה לו הקדוש ברוך הוא עשר חופות בגן עדן, שנאמר (יחזקאל כח, יג) בעדן גן אלהים הייתה כל אבן יקרה, הרי …
פרשתינו שזורה בביאור כמה מצוות הנחשבות כנגד כל המצוות כולם. בתחילת הפרשה אנו לומדים על ישוב הארץ, בהמשך עבודה זרה בדיני שגגה (כמו בי"ד ששגגו ואמרו שעבודה זו מותרת) וסמוכה לה פרשת המקושש שעבר על מלאכת שבת ובסוף הפרשה בהלכות ציצית. ננסה לבאר את מעלת מצוות הללו שהן כנגד כל התורה כולה, המהוות כחיבור בין …
בסוף פרשתנו מצווה התורה על מצוות המעשרות (מעשר ראשון ומעשר מן המעשר) – שמעלתה גדולה מאוד, פרשת המעשרות קשורה לתחילת הפרשה משום שהיא מדברת על המעלות שה' ציווה שיהיו בעם ישראל, שישראל נותן ללוי והלוי נותן לכהן (ע"פ מצודות מופיע בילקוט יצחק). הגמרא (שבת לב:) מדברת על חשיבות המעשרות: "בעוון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין …
וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ: במדבר יב, יג מתפילת משה על ריפוי צרעת מרים לומדים אנו עניינים חשובים ואף הלכות מסוימות, נדבר על כך בקצרה במאמר. ביאור הכפל בברכתו של משה המלבי"ם מסביר כרש"י: נא הראשון מלשון בקשה ונא השני פי' עתה, ר"ל שאם לא ירפאה תיכף צריכה הסגר שבעת …