"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו" (בראשית כד, סג)
חכמינו למדו מכאן שיצחק תיקן את תפילת המנחה, וזה לשון הגמרא: רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום … יצחק תקן תפלת מנחה – שנאמר: ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר: (תהלים ק"ב) תפלה לעני כי - יעטף ולפני ה' ישפך שיחו (ברכות כו,ב).
ומהי תפילת המנחה, ומדוע היא נקראת כך? מבאר לנו זאת בעל התורה תמימה (הערה לו): מנחה נקראת ע"ש אויר היום באותו הזמן, והוא כי השם מנחה יונח על שפלות וירידה, כמו והי' כאשר יניח ידו, וידוע דמשהגיע זמן תפלת המנחה מתחלת השמש להשפל ולירד, ועל שם זה נקראת התפלה.
הרה"ג ר' משה ב"ר יוסף מאטרני (המבי"ט שחי בכל תקופת הב"י בצפת) כתב בספרו בית אלקים (שער התפילה פרק יח) מבאר את תפילת יצחק והיאך התקבלה, וזה לשונו: אין שיחה אלא תפילה כדכתיב ולפני ה' ישפוך שיחו, בהיותו בטוח שתקובל תפילת אביו יצא לעת ערב לקראת העבד ורבקה, כמו שאמרה: "מִי הָאִישׁ הַלָּזֶה הַהֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ" וגו', אפשר שכיוון בתפילתו זאת בשדה לקראת אשתו שיהיה זרעו ממנה מוכן לעבודת האל יתברך. שצפה שעתיד עשו לצאת ממנו והוא איש ציד איש שדה, ולזה אמר לשוח בשדה לעת ערב, והוא רומז כי לעת ערב יהיה צריך לצידת עשו, כמו שכתוב: וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד(כז,ג), ובשביל תפילתו זאת זכה עשו להיות באחוה שווה עם יעקב בזמן הערב שמשו של יצחק כמו שכתוב: יִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו (פרק לה, כט), וזהו רמוז גם כן במ"ש לשוח בשדה לעת ערב, על ענין איש שדה בהערב שמשו, והיא גם כן רמזה ואמרה, מי האיש הלזה ההולך לקראתנו, כלומר מי הוא זה שהולך בשדה, שיוצא ממנו זרע שיאמר עליו איש שדה, והוא לקראתנו נגד רצונה, שהיא היתה אוהבת את יעקב. והעבד השיב הוא אדוני ויצא ממנו זרע כשר הוא יעקב אבינו, ואף גם זה יחזור בסוף ימיו להיותו נמשך לאדוני.
נחתום בדברי הרב המקובל ממבשרי הציונות הרב יהודה אלקלעי זצ"ל בספרו דרכי נועם (מובא בכתבי הרב יהודה אלקלעי ח"א עמ' יח מוסד הרב קוק ), וז"ל:
עיקר תיקון התפילה נעשה ביד יצחק לכן אומרת הגמרא לעולם יהא זהיר אדם בתפילת מנחה כי ודאי אליהו לא נענה אלא בשעת המנחה כי עיקר תיקון התפילה נעשה ביד יצחק.
כי מסר נפשו לקרבן ופשט צוארו על גבי המזבח ובקש שתקובל התפילה כקרבן ותקן את המנחה שתאמר בערב בשעה שהיתר העקידה.
לפיכך משתדל השטן להביא לאדם עסק כל שהו בשעת המנחה לראות אולי ישמע בקולו ולא ילך לתפילת מנחה וכטבעו של כל אדם ואדם המשתדל לקנות תמיד את הסחורה הנותנת את הרווח הטוב ביותר כן גם השטן היודע את מעלת תפילת המנחה.
אינו עומד על כך אם האדם אינו הולך לתפילת השחרית או המעריב, ואוזר את כל כחו להשחית לו את תפילת המנחה. ועלינו לדעת שתפילת מנחה זו תיקן יצחק אבינו עקב חיבתו אלינו, והשתדל להביא עלינו תועלת גדולה.
… ואם חס ושלום נבטל את תפלת המנחה, בגלל עסק כלשהו, ואין צורך לומר, אם חס ושלום נאב את המנחה כדי לירד לגנים, ולילך לטיולים ולמשחקים, היאך נרים את עיננו להביט בפניו. והיאך נעיז לומר לו: כי אתה אבינו; כי הוא ימר לנו, אם אב אנכי, איפה כבודי. צוואה אחת עזבתי לכם, שתאמרו מנחה ערב ערב, ואתם לא הערכתם אותה כערכה, ואוי לה לאותה בושה.
בעזר ה' נכבד את ערך תפילת המנחה ונתברך ממנה בהשפעות הטובות מאת ה' יתברך.