עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא:(ישעיה נב, א)
בהפטרה זו כתוב פסוק שהוא המקור לחלק מפיוטו של ר' שלמה אלקבץ "לכה דודי". וכתב הרב אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל (שו"ת ציץ אליעזר חלק כב סי' לג) על חלק זה בלכה דודי מתי שמדבר על המנעות מאכילה ביום הכיפורים "והוא קורא בלי הרף הקריאה הגדולה שאנו קוראים מדי שבת בשבתו עם הכנס קדושת השבת "התנערי מעפר" מעפר גלותיך ומעפר ארציותך "קומי לבשי בגדי תפארתך עמי", בגדי התפארת של האומה, בגדי האמונה והטהרה, "התעוררי התעוררי כי בא אורך קומי אורי". ולכן כמה רגשות קודש עילאיים תוקפים את העם היהודי ביום קדוש זה, וכמה אוצרות קודש של הוד והודר שאין כדוגמתם עלי אדמות יורדים על העם היהודי מעולם הנשמות ועולם האצילות ביום אדיר זה, ביום זה רואים את היהודי ברום מעלת גדולתו, איך שהוא מתרומם בגבורת ארי במלוא שיעור קומתו הרוחנית, ומרחף ברוח אלקים אשר בו למעלה מעשרה מעל לכל ההרגשות המוחשות של האדם באשר הוא אדם, ועולה אל על למדרגה עליונה של התדבקות והתקשרות עם יוצרו וקונו.
למעשה בלכה דודי ישנה הדרגה שבאים אל המלכה השבת ולכך צריך התעלות והתכוננות לקבלת הנפש היתרה, ומתוך התעלות ועזיבת הבגדים הצואים יזכו לדרגת עולם הבא יום שכולו שבת, ולכך מדברים אף על הגאולה העתידה, כדברי חז"ל (קהלת רבה פרשה ד) "אמר ר' חייא בר אבא: אין ישראל נגאלים אלא בזכות שבת"..
על נחמת הגאולה שבפסוק זה
כתוב במדרש (ילקו"ש ישעיה רמז תמג), "אמר ליה הקב"ה, חייך שכל הנביאים מתנבאים נביא מפי נביא, שנאמר (מ"ב ב, טו) "נחה רוח אליהו על אלישע", ורוח משה על שבעים זקנים. אבל אתה מתנבא מפי הגבורה, הדא הוא דכתיב (ר' ישעיה סא, א) "רוח ה' עלי". ולא עוד, אלא שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות, אבל אתה מתנבא נבואות כפולות; "עורי עורי" (ישעיה נא, ט), "התעוררי התעוררי" (ישעיה נא, יז), "שוש אשיש" (ישעיה סא, י), "נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ, א).
רואים אנו שגאולת ישראל תלויה מצד התעוררות עם ישראל בצורה מיוחדת כפליים, מהי אותו בגד שעם ישראל צריך ללבוש? הרב יהונתן אייבשיץ זצ"ל בספר אהבת יהונתן מבאר שהכוונה שיתעוררו בלימוד, וכלשונו: "ציון הם תלמידי חכמים המצויינין בהלכה ומכוסין כשמלה חדשה היינו שיכולין לברר ולהפיק מילין שלא שמעו אוזן מעולם ולזה אמר שילבשו וכו' לבשי בגדי תפארתך ירושלים ר"ל שעמא דבר להם יש לבד בגדים דהיינו מצות לבד ולפעמים נקרא בוגד שאם יכשל בחטא כנ"ל ואולם הברית קדש מעיר לאדם שלא חטא וזה שכתב כי לא יוסיף עוד יבא בך ערל וטמא ערל דייקא (=דווקא) ולכך כעדי תלבשי.
כתב הרב א.י. העשל רייזמן שליט"א בספרו "עיונים בהפטרה": ישנה הקבלה בדרישה בפתיחת הפרשה שכל אחד צריך לטפל בעצמו כמו שהכלל צריך לטפל בנגעי עצמו. השל"ה הקדוש מקשה (תורה שבכתב פר שופטים) מקשה, מדוע נאמר : "תתן לך (הרי מצוה זו מוטלת על הרבים - על כל הקהילה) והיה צריך לומר: "שופטים ושוטרים תשים עליך", כפי שנאמר אצל המלך "שום תשים עליך
וגו' ) מדוע נאמר: "תתן לך" בלשון יחיד ? (השל"ה הקדוש מבאר את הפסוק בדרך מוסר, על פי הנאמר בספר יצירה, שבעה שערים הם בנפש, שתי עיניים שתי אוזניים הפה ושני נקבי האף, השל"ה מוסיף על כך את ברית המעור. "וצריך האדם להיות שומר השערים, דהיינו הראייה השמיעה הדיבור והכעס היוצא מהאף, גם כן צריך לשמור שער ברית הקודש" וכו'. כלומר על האדם לשמור את תכונות האברים שקבל כמתנה משמים, שערי הראיה והשמיעה, המישוש והריח שכולם יהיו משועבדים לעבודת הבורא ב"ה ולא חלילה לדבר איסור. על כן נאמר: "שופטים ושוטרים תתן – לך", בלשון יחיד, כדי להורות לכל אחד ואחד, שעל האדם להתקין לעצמו שופטים ושוטרים על כל אותם שערים, ולהשגיח שלא תהיה שם שום שמץ של עבירה, ויהיה תמיד בקדושה ובטהרה.
אפשר להעמיק בכוונת הדברים. כל אחד מאותם שערים, משמש לטוב ויכול לשמש לרע. על אדם איפוא, להציג שופטים ושוטרים על עצמו, כלומר מצד אחד עליו לשפוט בעצמו, לשקול כל דבר במאזני המשפט של התבוננות השכל הרוחני, בכל פרט ופרט בקיום התורה והמצוות, הן בלימוד התורה הקדושה הן בקיום המצוות. מאידך, עליו גם להעמיד שוטר על עצמו, כלומר, לקיים את המצוות גם אם אינו מבין, כשם שהציות המוחלט לשוטר אינו תלוי דווקא בהבנת השכל, שהרי מתפקיד השוטר להכריח את האדם לקיים את צו המשפט, גם אם האשם אינו מבין זאת, כך גם קיום המצוות אינו תלוי בדעתו ובהבנתו, אלא בצו האלוקי לבד. התחזקות באמונה תמימה במאורעות העבר וההווה, מחוקת גם את אמונת העתיד, שכשם שהקב"ה ליווה את עם ישראל בגלות, כפי שנאמר: "בכל צרתם לו צר" (ישעיהו סג), וכמאמר חז"ל, שבכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם (מגילה כט א) כך גם הגאולה תהיה מלווה על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו, כסיום פסוקי ההפטרה: כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלקי ישראל (נב, יב).
תהליך קליטתו של הפיוט "לכה דודי" לתוך סידור התפלה (מתוך "סיני" כרך ק"ב [התשמ"ח], עמ' קפג-קצה – של הרב יעקב בזק)
תהליך קליטתו של הפיוט "לכה דודי" לתוך סידור התפלה היהודי, שהיה חתום ומעוצב סופית מה דורות רבים לפני כן, הוא פרק מעניין בפני עצמו ועיקר פרטיו הובאו אצל יצחק מאהרשען ובמחקרו של יצחק יוסף כהן.
עד לתקופתם של מקובלי צפת לא כללה תפלת ליל שבת את ששת המזמורים (תהלים צה-צט, כט) הפותחים את סדר קבלת שבת על פי סידורי התפלה שבידינו היום. רבי יוסף קארו מזכיר אמירת "מזמור שיר ליום השבת" (תהלים צ"ב) לפני תפלת ערבית בליל שבת (בית יוסף, אורח-חיים סי' רס"א, שולחן ערוך, שם, סעיף ד) ואילו הרמ"א ("דרכי משה", טור "אורח חיים", שם) מציין כי "במדינות אלה אין נוהגים לומר מזמור בכניסת השבת". המנהג להתחיל את תפלת ליל שבת ב"לכו נרננה" נתקן על ידי ר' משה קורדובירו, תלמידו וגיסו של ר' שלמה אלקבץ, ואומץ על ידי קהילות האשכנזים וגם על ידי קהילות תימן, אך לא על ידי הספרדים. קהילות הספרדים הלכו בעקבות האר"י ז"ל שפתח את תפלת קבלת שבת באמירת מזמור כ"ט - "מזמור לדוד, הבו לה' בני אלים" (כהן, שם בעמ' 5 והערה 10). לעומת זאת אמירת הפיוט "לכה דודי" נתקבלה במהירות רבה בקהילות אשכנז ובקהילות ספרד כאחד. תרמה לכך בודאי העובדה שהאר"י ז"ל נהג לאומרו כפי שמעיד עליו בעל ספר "חמדת ימים": "והוא (האר"י ז"ל) היה אומר פיוט נאה ומשובח אשר חיבר ויסד החכם החסיד שלמה הלוי ז"ל אלקבץ".
הפיוט "לכה דודי" נדפס לראשונה במחזור כמנהג הספרדים שנדפס בויניציאה שמ"ד (1584). תפילת קבלת שבת בסידור זה פותחת במזמור "הבו לה' בני אלים" ולאחריו "לכה דודי" ו"מזמור שיר ליום השבת". כהן מציין כי בסידורי התפילה כמנהג אשכנז נדפס סדר קבלת שבת לראשונה רק בין השנים ת-תכז (1667-1640) ואולם עוד לפני כן נדפס בפולין סדר קבלת שבת ובתוכו הפיוט "לכה דודי" בספר "תיקוני שבת" (קראקא, כנראה שנת שע"ג (1613).
שינוי סדר התפילה הקבוע מדורי דורות, על ידי הכללת הפיוט "לכה דודי" בתפילת קבלת שבת, נתקל במקומות אחדים בהתנגדות נמרצת. שריד להתנגדות זאת הוא כנראה המנהג, המקובל עד היום בבתי כנסת רבים באמירת "לכו נרננה", "לכה דודי" ו"מזמור שיר ליום השבת", שאין החזן אומרם ממקומו הרגיל ליד העמוד אלא מעל הבימה שבמרכז בית הכנסת. בדרך זו ניתן היכר חיצוני לכך כי קטע זה איננו חלק מסדר התפילה הקבוע אלא תוספת בלבד.
הרשמה לאתר לא מצריכה מילוי מחדש של האימל, ומאפשרת תגובות מהירות.