וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה' (ויקרא יט, יח) בפרשתינו כתובה מצוות ואהבת לרעך כמוך – הנאמרת בתחילת בתפילה ע"פ ספר הכוונות לר' חיים ויטאל זצ"ל. נראה זעיר פה וזעיר שם על מעלתה של מצוה חשובה זו. כיום שאנו בימי הספירה, שנוהגים אנו אבל מועט בעקבות שתלמידי ר' עקיבא לא כיבדו זה את זה, יש לנו …
כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ: (ויקרא ט"ז, ל) פסוק זה, בתפילות ביום כיפור אנו חוזרים עליו, לכן ראוי שנתבונן בו קצת לעומק. כדי שיגיע יום כיפור נדע להיטהר כראוי (כמו שרבי ישראל מסלנט זצ"ל התכונן ליום כיפור למחרת יום כיפור). למעשה הגמרא (שבועות יג.) מביאה מחלוקת לגבי האם …
פרשתנו פותחת בדיני הטהרות המצורע, שעיקר צרעתו נובעת מאיסור לשון הרע כדברי הגמרא (ערכין טז:): "מה נשתנה מצורע שאמרה תורה (ויקרא י"ג) בדד ישב מחוץ למחנה מושבו? הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו, לפיכך אמרה תורה: בדד ישב וגו'. אמר רבי יהודה בן לוי, מה נשתנה מצורע שאמרה תורה: יביא (ויקרא י"ד) שתי …
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (יב, ג) בפרשתנו לומדים על המצוות המילה שכמה ממוני המצוות מנו אותה למצווה מפסוק זה [כמו רס"ג (עשין לא), סמ"ג (מ"ע כ"ח), סמ"ק (סימן רפט) יראים (סימן תב) ועוד]. נביא מקצת הטעמים למצות המילה: החינוך (מצוה ב) מסבירה: לפי שרצה השם יתברך לקבוע בעם אשר הבדיל להיות נקרא על שמו …
מקורות להרחבה ללימוד עיקר שרק אותו ראוי לעבוד - להורדה יוסף: אבא, מהו העיקר בפיוט: "הנו אדון עולם לכל נוצר, יורה גדלתו ומלכותו"? רב משה: הפייטן דיבר על העיקר שראוי לעבדו ולגדלו ונלמד מאנכי ה' שהזכרנו ומאזהרה לא יהיה שהזהירנו מלהאמין לאל אחר שהעובר עליו כופר בעיקר1. יוסף: איך אפשר להוכיח זאת מסברא? רב משה: …
מקורות להרחבה ללימוד עיקר קדמות ה' - להורדה יוסף: אבא, מהו העיקר בפיוט: "קדמון לכל דבר אשר נברא, ראשון ואין ראשית לראשיתו"? רב משה: עיקר זה1 הוא שה' נצחי וקדם לעולם ולזמן שברא את העולם בזמן שאינו נמדד כי ה' יצר את הזמן ולכך כוחו ללא גבולות שהמושפעים תלויים בתכלית ובגבולות כמו הזמן ומכאן שהעולם …
מקורות להרחבה ללימוד עיקר שאינו גוף - להורדה יוסף: אבא, מהו העיקר בפיוט: "אין לו דמות הגוף ואינו גוף לא נערך אליו קדושתו"? רב משה: הפייטן דיבר על כך שלה' אין גוף ולא כוח הגוף (כמו אנרגיה)1. יוסף: איך אפשר להוכיח זאת מסברא? רב משה: הגוף יש לו הפסד או שינוי. מצד הפסד: נשחק עם …
וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה: וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ: אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ: וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ: וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף: וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם: וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף: הרב …
מהו המקור לברכה זו? כתב בעל צלותא דאברהם: במשנה ובגמרא לא הוזכרה ברכה זו בהדיא; בפעם הראשונה אנו שומעים עליה כ"תקונא תניינא" בפירוש התפילות שבזהר, ויקהל רטו, ועל דא בברוך שאמר וכו', וכן הוזכרה בערוך (ערך תפל) ובגאונים (רס"ג, רע"ג) ואחריו ברמב"ם, רי"ף מזכירה בשמה וכותב "ותקינו רבנן", האור זרוע מיחסה לאנשי כנסת הגדולה, הטור …