מופיע שאלה בשו"ת ישמח לבב של ר' שמעון חירארי בסימן ב': מדוע לשון הברכה כרצונו ולא כרצונה, שהרי כתוב: מעשה בראשית כולם לצביונם נכתבו. וכתב בשם ר' מנשה קטן (שו"ת משנה הלכות מהדו"ת ח"א סימן לח) שהאשה לא נבראה לרצונה, כי בריאתה היתה לאחר בריאת האדם שהוא לא מצא עזר כנגדו, אז לקח אחת מצלעותיו, …
ביאורי הברכה ר' אהרון הלוי סולביצ'יק בפרח מטה אהרון (הל' תפילה פ"ז הי"א) מסביר ברכה זו: שלמעשה האיש צריכים למתנו כי יש לו יצר התוקפנות שיש לו רוגז כעס וחימה וכד' וכד לנתב את כוחותיו לדברים חיוביים נתן לו מצוות עשה שהזמן גרמא. לעומתו יצר את האשה עם נטיות של גמ"ח ורחמנות, הרי האיבר המייחד …
ע' במה שהבאנו את האבודרהם בסיבת סדר ברכות שלא עשאני. וביפה ללב לר' יצחק פאלאג'י (סי' מו סע' חי): "לא לחינם צוונו חז"ל לברך בכל יום שלא עשני עבד כי הם קנין האדון כשור לעול … ואף אם יהיו טובים וכשרים אין מאריכין בשבחיהם כ"כ … בעין יעקב פ"ב דברכות במ' ת"ר עבדים ושפחות אין …
אנו מברכים על כך שזכינו לעלות מדרגת כל בנ"א למדרגת יהודי שמסוגל לקבל נבואה וה' בחר בנו מכל האומות (ע' בכוזרי מאמר א' אותיות לא – מג). הראי"ה מסביר ברכה זו (בעולת ראיה ח"ב בקונטרס הערות בסוף, בהערה יא) כך: "אמנם המובן העיקרי של מילת "גוי" ברובה הוא קיבוץ של אנשים, וכן "זורק אבן לגו" …
ברכות אלו הן כאגודה אחת בברכות השחר, שכן הן מוזכרות לא בגמ' בברכות בסדר אלא במנחות מג: "ר"מ אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום אלו הן שעשאני ישראל שלא עשאני אשה שלא עשאני בור רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דהוה קא מברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אמר ליה …
ביאורי הברכה אבודרהם: ע"ש "המעטרכי חסד ורחמים" (תהילים קג, ד) ועל שם (ישעיה מט, ג) "ישראל אשר בך אתפאר", והטעם לברכה זו לפי שהיו עוטרים מצנפת כדי שלא ילכו בגלוי הראש. גירסאות הברכה עוטר ישראל: בתפארה: גמ', רא"ש, רמב"ם, אשכול, רמ"ע מפאנו (אלפסי זוטא) ועוד. עוטה ישראל: בתפארה: המנהיג (סי' א עמ' לה), שיבולי לקט. …
ביאורי הברכה אבודרהם: "פירש הראב"ד המייניה על לבישת המכנסים שישראל חייבים בו משום (דברים כג, טו) ולא יראה בך ערות דבר. והרמב"ם ז"ל (תפילה פ"ז ה"י) פירש המנייה חגורתו והוא על שם (תה' סה, ז) נאזר בגבורה ועל שם (איוב לח, ג) אזור נא כגבר חלציך והוא רומז למה שנאמר (ירמיה יג, יא) "כי כאשר" …
ביאורי הברכה אבודרהם: מקור יע"ש (דה"ב ב, טו) "ואנחנו נכרת עצים מן-הלבנון ככל-צרכך…". טעם הברכה מבואר בחכמת שלמה (מו סע' א) בהרחבה וז"ל: " נ"ב הטעם בברכה זו דוקא בשעת מנעלים נראה ע"פ מאמרם ז"ל (שבת קכט.) "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקנה מנעלים לרגליו", ולכן כשרואה שיש לו מנעלים אין צריך למכור …
ביאור הברכה אבודרהם: ע"ש הפס' (תהל' לז, כג) מה' מצעדי גבר כוננו שהכין הקב"ה פסיעות רגליו ללכת בכל עסקיו. עץ יוסף מ"אוצר תפילות הקטן": ברכה זו ניתנה לשבח הש"י שברא באדם איברים וחוליות ברגלים שמהם בא ההילוך וכן הוא (תהל' לז, כג) מה' מצעדי גבר כוננו. מצודת דוד (על הפסוק שם): מצעדי הגבר בתורה המה …
ביאור הברכה אבודרהם: פסוק הוא (תהל' קלו, ו) ואנו מברכים על רקיעת הארץ מפני שהיא מצרכי בני אדם שהבורא ית' נתן כח שטח הארץ על המים (חוק הגרוויטציה - כח המשיכה) ואע"פ שהמים גבוהים מן הארץ הקוה אותם אל מקום אחד (אולי הקפאת הקרחונים) ונראית יבשה לחיות החיים והצמחים עליה שאם לא כן לא היה …