המקור לאמירתו מופיע בספר הכוונות למהרח"ו (= ר' חיים ויטאל), שכתב, וז"ל: קודם שהאדם יסדר את תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך, צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי, ובפרט אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאילו הוא אבר אחד מן החברים שלו, ובפרט אם יש לו לאדם ידיעה והשגה לדעת ולהכיר לחבירו בבחינת הנשמה, ואם יש איזה חבר מהם בצרה כולם צריכים לשתף עצמם בצערו או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו ויתפלל עליו, וכן בכל תפילותיו וצרכיו ישתף את חבירו עימו.
