עיוני תפילה

ברכת האירוסין היא הברכה: בא"ה אמ"ה אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חפה בקידושין, בא"ה מקדש עמו ישראל על ידי חופה בקדושין. נראה את הבדלי הנוסחאות עם פירושים בעקבותם (בעיקר מהספרים: אוצר הפוסקים סי' לד סע' ב, לקוטי מהרי"ח ושירותא דצלותא).

וצונו על העריות – ברכה זו היא מפ"ק דכתובות (ונוסח הרמב"ם פ"ג הלכ' אישות והבדילנו מן העריות אך בגמרא ובכל הנוסחאות ליתא) אבודרהם מפרש וצונו להתרחק מהעריות, ובכל בו – מיד משעת האירוסין אסור בקרובותיה  והיא אסורה בקרוביו. והרא"ש כתב: וצונו לקדש אשה המותרת לנו ולא אחת מן העריות.

מדוע יש הבדל של וצונו על העריות ובארוסות כתב ואסר לנו?

 מביא בעל השיטה מקובצת (כתובות ז:)  את תלמידי הרב ר' יונה ז"ל שכתבו וז"ל וצונו על העריות וכו' תחילה יש לו להקדים וצונו על העריות שהוא מן התורה ואחר כך ואסר לנו את הארוסות שהוא מדרבנן שאחר שאירס אותה אינה אסורה לו אלא מדרבנן, ע"כ. ... ואפשר שזהו שכתב רש"י ז"ל ואסר לנו את הארוסות. מדרבנן שגזרו על היחוד של פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתכנס לחופה ובברכה כדפרישית כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ואדרבנן נמי מברכין וצונו ואסר לנו כדאשכחן בנר חנוכה. ע"כ (וע' במהדו"ק שרואים שבגלל שחלק מהברכה מדבר על גזירת חכמים כמו יחוד פנויה לכן לשון וצונו).

ישנו מנהג בכמה מקומות שבשבת ויו"ט ובחוה"מ לא אומרים בשחרית את פרשת העקידה ומדלגים אף על פרשת התמיד, וטעם מצא הרה"ג יוסף משאש ז"ל על סידור אביו, שמצא בראשונים לפי שכל העניינים הללו הם רק מנהג לעורר את הרחמים בכל בוקר, לכן צריך להורות שגדולה קדושתן לעורר רחמים.

ומובן שכל ענייני פרשת העקידה הם נשגבים עד מאוד ורבים מאוד ואיננו מבינים את עומקם של דברים, אך לכל הפחות נביא קצת על העניינים המבוארים בחשיבות העקידה בהלכה.

עשר חופות עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן וכלם של אבנים טובות ומרגליות ושל זהב, והלא לחתן אין עושין לו אלא חופה אחת, ולמלך עושין לו שלש חופות, ולחלוק כבוד לאדם הראשון עשה לו הקדוש ברוך הוא עשר חופות בגן עדן, שנאמר (יחזקאל כח, יג)בעדן גן אלהים הייתה כל אבן יקרה, הרי אלו עשר חופות, והיו המלאכים מתופפים בתופים ומרקדין כנקבות, שנאמר, (שם)מלאכת תפיך ונקביך, כך ביום שנברא בו אדם הראשון שנאמר (שם)ביום הבראך כוננו, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת: בואו ונגמול חסד לאדם הראשון ולעזרו שעל מדת גמילות חסדים העולם עומד, ... והיו מלאכי השרת מהלכין והולכין לפניו כמו רועים המשמרים את החופות, שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, ואין דרכיך זו אלא דרך חתנים כחזן,  מה דרכו של חזן עומד ומברך לכלה בתוך חופתה, כך הקדוש ברוך הוא עמד ובירך לאדם ולעזרו שנאמר (בראשית א, כח)ויברך אותם אלהים (פרקי דרבי אליעזר פרק יב, ע"ג ב"ב עה. ב"ר פי"ח ויק"ר פ"כ קהל"ר פ"ח).

"כי יקח איש אשה ובא אליה"[דברים כ"ב, י"ג]

הרמב"ם (הלכות אישות פ"א ה"א) כתב: "קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהיה לו לאשה, כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואחר כך תהיה לו לאשה שנאמר (דברים כ"ב) כי יקח איש אשה ובא אליה". שלב זה הוא שלב האירוסין שבתקופות שונות נמשך עד י"ב חודש כדי שאדם יכין צורכי אשתו עד שיתחתן עימה. כיום עושים את האירוסין והנישואין מתחת לחופה בגלל הבעיות העלולות להיגרם בתוך המרווח הקיים. אנו נתמקד במאמר זה על ברכת האירוסין.